ביטחון אקלימי הוא חלק מהביטחון הלאומי. הממשלה החדשה חייבת לפעול

על פי דוח חדש של ה-OECD, העלות הכלכלית השנתית הממוצעת של אסונות הקשורים לאקלים במדינות הארגון ובמדינות שותפות עומדת על כ-249 מיליארד דולר בשנים 2021-2025. נתון זה מייצג עלייה ריאלית של 146% בהשוואה לתקופה 1994-1998, ומשקף הן החמרה באירועי קיצון והן גידול בערך הנכסים החשופים להם. הדוח מדגיש את הצורך של ממשלות לקחת בחשבון את החשיפה הכלכלית הגוברת בהחלטות השקעה ותקציב.

ישראל מוזכרת במפורש בדוח כאחת המדינות הצפויות להחמרה החריפה ביותר בבצורת עד סוף המאה, לצד יוון, ספרד וטורקיה. מחקרי השירות המטאורולוגי הישראלי מצביעים על התחזקות עוצמות גשם לפרקי זמן קצרים, במיוחד באזורי החוף, לצד ירידה בכמויות הגשם השנתיות. אתגר זה מחייב היערכות הן למחסור במים והן לגשמים עזים העלולים להעמיס על מערכות הניקוז והתשתיות. המדינה פיתחה תרחישי ייחוס לגלי חום ושיטפונות בשיתוף השירות המטאורולוגי ורשות החירום הלאומית.

הכותבת, גלית כהן, מדגישה כי הממשלה החדשה חייבת להתחייב לביטחון אקלימי, הכולל הבטחת מים, מזון, חשמל, בריאות ורציפות תפקודית בתנאים משתנים. היא מציעה שלושה צעדים הכרחיים: חקיקת "חוק אקלים" שיחבר בין סיכונים, אחריות וביצוע, ויכלול הערכת סיכונים לאומית מתעדכנת ותוכניות עבודה למשרדים ולרשויות המקומיות; שילוב בדיקת סיכוני אקלים בהחלטות השקעה ציבורית ובתקציב, תוך הקצאת מסגרת תקציבית רב-שנתית לניקוז, ניהול נגר, הגנה על מערכות חיוניות והתאמת מוסדות חום; וחיזוק חוסן תשתיות ושרשראות אספקה, תוך בחינת חלופות יבוא ועידוד ייצור מקומי. כהן קוראת לתרגם את הידע הקיים למחויבות חוקית ותקציבית כבר כעת, שכן ההיערכות דורשת שנים וההחלטות צריכות להתקבל מיד.