מאות מיליונים ואוטונומיה: דרישות החינוך הדתי לקואליציה

לקראת הרכבת הממשלה הבאה, הוגש מסמך דרישות מקיף לבכירים במפלגות הדתיות, המוביל על ידי מנכ"ל רשת החינוך בני עקיבא, אלחנן גלט, ומנכ"ל רשתות נעם וצביה, ינקי פרידמן. הדרישות, המזכירות את המודל החרדי, כוללות תוספות תקציב של מאות מיליוני שקלים בשנה, ונועדו להבטיח שליטה של הציונות הדתית על מוקדי כוח במשרד החינוך.

בין הדרישות המרכזיות: מינוי סגן שר מטעם המחנה הדתי-לאומי לטיפוח החינוך הדתי, ונציג דתי בכל אגף מרכזי במשרד. בנוסף, רשתות החינוך דורשות אוטונומיה מלאה וזכות וטו בניהול המערכת הפדגוגית והניהולית, בדומה לחינוך החרדי הפרטי, תוך שמירה על תקצוב ציבורי מלא לבתי הספר הציבוריים. זאת, למרות שהתקציב הממוצע לתלמיד תיכון דתי גבוה בכ-25.5% מתלמיד בחינוך הממלכתי-חילוני.

המסמך כולל גם דרישות להרחבת שעות ותוכניות תורניות, כמו תוכנית "לימודי הלכה וחינוך לחיי מצוות" מגיל חטיבת הביניים, והקמת מגמת "גישור ומשפט עברי" שתחייב לימודי תורה שבעל פה. כמו כן, נדרשות הקלות בתנאי סף לקבלת תקציבי מוחזקות בפריפריה, אלפי שעות תגבור תורני, תוספות תקציב לבינוי, שיפוצים והסעות, ו-500 תקנים נוספים לבנות שירות לאומי.

דרישה נוספת היא קביעת תנאי סף שיאפשרו רק לרשתות דתיות-לאומיות להשתתף במכרזים להפעלת מוסדות חינוך בחמ"ד. כמו כן, נדרש מימון מצד הרשויות המקומיות לתוספות תקציב לחינוך הדתי, וביטול אזורי רישום כדי לאפשר בחירת בתי ספר מרוחקים על חשבון הסעות עירוניות. בעבר, חשף אלחנן גלט תופעה של הורים חרדים הרושמים ילדיהם למוסדות חינוך דתי-לאומיים.