היועמ"שית: לא מכירה ראיות שיכולות להשפיע על תוצאות הבחירות

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הצהירה כי אין בידיה ראיות שיכולות להשפיע על תוצאות הבחירות או לבסס טענה לשינוי בתוצאות. היא הוסיפה כי כל מידע חדש שיוצג ייבחן. דבריה נאמרו בכנס משרד המשפטים באילת, ימים ספורים לאחר עימות פומבי בינה לבין ראש השב"כ, דוד זיני, בנוגע לחקירת חשד להשפעה זרה בבחירות.

בהרב-מיארה הדגישה כי החלטה על חקירת אדם היא מקצועית ועניינית, וכי יו"ר ועדת הבחירות יעודכן בהתפתחויות. היא רמזה כי אין התפתחות משמעותית בחקירה המשותפת לשב"כ ולמשטרה, וציינה כי מערכת אכיפת החוק עסקה בנושא טוהר הבחירות, תוך שיתוף פעולה עם ועדת הבחירות, המשטרה והשב"כ. היא הדגישה את חומרת עבירות טוהר הבחירות, ואת מחויבותה לפתיחת חקירה בכל מקרה של חשד סביר.

היועמ"שית מתחה ביקורת חריפה על חוקי המהפכה המשפטית, וטענה כי הם מחלישים את מנגנוני ההגנה על זכויות האדם ומשרתים נאמנות לשלטון במקום לציבור. היא ציינה שני חוקים ספציפיים, חוק מח"ש וחוק להחלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה, כאיום חמור על יכולת מערכת אכיפת החוק לפעול באופן עצמאי וא-פוליטי. היא תיארה את חוק מח"ש כ"כמוסת רעל" המפרקת את עקרון הא-פוליטיות והשוויון בפני החוק, ומאפשרת לדרג הפוליטי להשפיע על חקירות.

בהרב-מיארה שיבחה את פרקליט המדינה עמית איסמן על ניווט הפרקליטות בתקופה מורכבת. איסמן עצמו הדגיש כי פרקליטות המדינה אינה משרד עורכי הדין של הממשלה, וחובתה לייצג את המדינה והאינטרס הציבורי.

העימות עם ראש השב"כ זיני נסוב סביב דרישתו לסווג את הפרשה כעבירות ביטחוניות ולאפשר שימוש בכלי חקירה מורחבים, וכן לחקור בכירים במפלגות ערביות ללא הצגת ראיות. בהרב-מיארה התנגדה לדרישות אלו, וטענה כי לא ניתן לחקור ללא תשתית ראייתית מתאימה. נשיא המדינה יצחק הרצוג התערב במחלוקת, ולאחר שיחות ופגישה בין השניים, הושגה הסכמה על הנמכת הלהבות והעברת חומרי חקירה על ידי השב"כ.