מותה הטראגי של בר בלפר: 5 דקות פרכוס שמובילות למוות

השחקנית בר בלפר נפטרה בגיל 37 בלילה שבין שבת לראשון לאחר שעברה התקף אפילפטי. ד"ר משה הרשקוביץ מבית החולים רמב"ם, נציג הליגה למניעת אפילפסיה והאיגוד הנוירולוגי, הסביר כי אפילפסיה, שלעיתים נתפסת כמחלה המתבטאת בהתקפים בלבד, עלולה במקרים נדירים לסכן חיים. הוא הדגיש כי התקפים פרכוסיים רבים מסתיימים מעצמם בתוך דקות, אך התקף שאינו נפסק, פגיעה בזמן ההתקף או מוות פתאומי בלתי צפוי באפילפסיה (SUDEP) עלולים לסכן חיים.

ד"ר הרשקוביץ הסביר כי פרכוס שנמשך חמש דקות, או פרכוס נוסף שמתחיל לפני שהאדם חזר להכרה, מעלים חשד לסטטוס אפילפטיקוס, מצב חירום הדורש טיפול תרופתי ותמיכה בנשימה. במקרים כאלה, או אם ההתקף התרחש במים, נגרמה פציעה קשה או שהאדם אינו נושם כרגיל לאחר ההתקף, יש להזעיק עזרה מיד. גם התקף קצר עלול להיות מסוכן אם האדם מאבד הכרה באמבטיה, נופל או נחבל בראש.

מוות פתאומי בלתי צפוי באפילפסיה (SUDEP) הוא מוות שלא נמצא לו הסבר אחר לאחר בירור, ולעיתים מתרחש לאחר התקף או במהלך השינה. המנגנון אינו מובן במלואו, אך ייתכן שמעורבים בו הפרעה בנשימה או שינויים בתפקוד הלב. הסיכון גבוה במיוחד בקרב מטופלים הסובלים מהתקפים טוניים-קלוניים כלליים שאינם מאוזנים. ד"ר הרשקוביץ ציין כי אין בידי הרופאים מידע רפואי המאפשר לקבוע את מנגנון המוות במקרה של בלפר, וגם במקרה של עומר דץ, בנם של אורנה ומשה דץ, שנפטר לפני כשנתיים מהתקף דומה, לא ניתן היה לקבוע כי מותו סווג כ-SUDEP.

האיגוד הנוירולוגי בישראל, בראשות פרופ' יואב צ'פמן, מציין כי יותר מ-90 אלף איש חיים עם אפילפסיה בישראל, אך ישנם רק כ-15 אפילפטולוגים במדינה, ופחות ממחצית מבתי החולים פועלים בהם מרפאות אפילפסיה. פרופ' צ'פמן קורא למשרד הבריאות להקצות תקציבים שיסייעו למשוך רופאים צעירים למקצוע, ומציע להקים יחידות ייעודיות בתוך המחלקות הנוירולוגיות בבתי החולים.

ד"ר הרשקוביץ הדגיש כי ברוב המקרים ניתן לחיות חיים מלאים ופעילים עם אפילפסיה, וכי הקפדה על טיפול תרופתי, מעקב אצל נוירולוג מומחה ושיפור השליטה בהתקפים הם צעדים מרכזיים להפחתת הסיכון. הוא קרא לא להשלים עם התקפים חוזרים, שכן קיימות אפשרויות טיפול נוספות, וחשוב לפנות להערכה במרכז המתמחה באפילפסיה.