היועמ"שית לממשלה: אין לי ראיות להשפעה זרה שתשנה תוצאות בחירות

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הצהירה כי אין בידיה ראיות להשפעה זרה על תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, אשר עלולות לשנותן. דבריה נאמרו בכנס משרד המשפטים באילת, מספר ימים לאחר עימות פומבי עם ראש השב״כ, דוד זיני. בהרב-מיארה הדגישה כי החומרים שהוצגו לה עד כה כוללים רק ראיות ראשוניות הנוגעות לאפיזודות מוגדרות, וכי אם יוגשו לה ידיעות חדשות, הן ייבחנו. היא הביעה אמון בצוות החקירה המשותף של השב״כ והמשטרה, והבהירה כי החקירה תמשיך על בסיס מקצועי ואובייקטיבי, ללא קשר לזהות הנחקרים או למוצאם.

בהרב-מיארה רמזה כי לא חל התקדמות משמעותית בחקירת החשדות להשפעה זרה על הבחירות, אך ציינה שיו״ר ועדת הבחירות המרכזית עוקב אחר ההתפתחויות. היא הוסיפה כי בבחירות האחרונות, שהיו הראשונות בעידן הבינה המלאכותית, פעלו גורמים רבים מטעם הפרקליטות, משרד המשפטים, ועדת הבחירות המרכזית, משטרת ישראל והשב״כ להבטחת טוהר הבחירות. היא הדגישה כי פגיעה בטוהר הבחירות היא פגיעה דמוקרטית חמורה, וכל חשד סביר מוביל לחקירה, תוך אישור פעולות חקירה משמעותיות.

העימות בין בהרב-מיארה לזיני נסוב סביב דרישתו של זיני לסווג את הפרשה כפשע נגד ביטחון המדינה, מה שיאפשר שימוש בכלים חקירה נרחבים יותר, וכן לאפשר חקירתם של בכירים במפלגות ערביות ללא ראיות מספקות. בהרב-מיארה התנגדה, וטענה כי אין להורות על חקירת אזרחים ונבחרי ציבור ללא בסיס ראייתי מוצק, וכי לא כל החשדות נוגעים לביטחון המדינה. לאחר התערבות נשיא המדינה יצחק הרצוג, השניים נפגשו, הסכימו להפחית את המתיחות, והשב״כ החל להעביר חומרים למשטרה, אך חילוקי הדעות המהותיים נותרו בעינם.

בנוסף, בהרב-מיארה מתחה ביקורת חריפה על השינויים שקודמו על ידי הממשלה היוצאת, וכינתה את חוקי "הרפורמה המשפטית" "מכת מוות לדמוקרטיה ולשלטון החוק". היא טענה כי מטרתם היא להפוך את מערכת אכיפת החוק מלויאלית לחברה ללויאלית לשלטון. היא התייחסה במיוחד לחוקים שאושרו בקיץ 2026, הנוגעים למח״ש ולסמכויות היועץ המשפטי לממשלה, וכינתה אותם "איום ממשי על יכולת מערכת אכיפת החוק לפעול בנאמנות לחברה". לטענתה, חוק מח״ש, המוצג כרפורמה ארגונית, למעשה כפוף את המחלקה להנהגה פוליטית ומאפשר לחץ על גורמי אכיפה וחקירות שחיתות. בהרב-מיארה אף התייחסה לשר המשפטים יריב לוין, שנעיל משרדם המשותף, באומרה כי משרדה שלה עדיין אינו נעול.

הוא הוסיף כי על אף הכבוד לסמכות ההנהגה הנבחרת לקבוע מדיניות, האחריות המקצועית של הפרקליטות אינה מסתיימת במקום בו מתחילים חילוקי דעות.