משכילים יותר, שונאים יותר: האויב המסוכן שצומח בתוכנו

הצלחתן של המפלגות הערביות בבחירות האחרונות חשפה בעיה עמוקה ביחסים בין המדינה לערביי ישראל, ועלתה השאלה האם הקונספציה שהובילה לטבח שמחת תורה ממשיכה להשפיע על מדיניות ישראל כלפי אזרחיה הערבים. מסעב חסן יוסף, בנו של אחד ממייסדי החמאס, הזהיר כי ערביי ישראל המנצלים את הדמוקרטיה הישראלית עלולים להתמרד נגד המדינה, שכן בתוכם הם נגד היהודים, הדמוקרטיה וישראל.

המאמר טוען כי העיוורון הישראלי נובע מתפיסה חילונית-ליברלית המניחה שכל בני האדם מונעים מצרכים חומריים בלבד, ומתעלמת מהשפעת הדת והאידיאולוגיה. תפיסה זו, לטענת הכותב, הובילה לקונספציה השגויה שניתן למנוע טרור באמצעות הטבות כלכליות, כפי שקרה עם הכנסת פועלים מעזה. מחקרים מצביעים על כך שטרוריסטים אינם בהכרח מגיעים מרקע של מצוקה כלכלית, ואף אוסאמה בן-לאדן היה מיליונר. גם באירופה, תנאים טובים למהגרים מוסלמים לא מנעו פגיעה באוכלוסייה המקומית.

הכותב מזהיר מפני השתלטות מואצת של ערבים על תחומים רגישים בישראל, כמו הרפואה, תחת מסווה של "אפליה מתקנת", ורואה בכך סכנה ביטחונית, בדומה לפרעות "שומר חומות". הוא מצטט תלמיד ערבי-ישראלי שאמר כי בבוא היום ערביי ישראל יהיו הרוב והמדינה היהודית לא תתקיים, וכי הם חונכו מגיל קטן להאמין שיום אחד המדינה תהיה שלהם. סקרים מראים כי רוב ערביי ישראל שוללים את זכות קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ותומכים בזכות השיבה, כאשר שיעור הולך וגדל מגדיר עצמו כ"פלסטיני". הצעירים הערבים, המשכילים ביותר, מתנגדים באופן חריף יותר למדינת ישראל.

המאמר דן בשאלת מקומם של גויים בישראל, ומציין כי הרב קוק סבר שאין למנוע זאת. אך הבעיה אינה יחס ללא-יהודי, אלא לאוכלוסייה המזדהה עם אויבי ישראל. הטענה לגזענות במקרה זה נדחית, שכן אין זעקה דומה לגבי חברי כנסת דרוזים נאמנים למדינה. דוגמאות מאירופה, כמו בצרפת, מראות כיצד חוסר התחשבות במציאות מובילה לאסון. הכותב טוען כי הצבעת ערביי ישראל למפלגות המסרבות להגדיר את חמאס כארגון טרור מוכיחה את החזון העוין כלפי המדינה.

המאמר קורא לאמץ כללי "דמוקרטיה מתגוננת" כדי למנוע הרס עצמי, ומצטט את הרב אלישע וישליצקי שאמר כי הדמוקרטיה הישראלית סופגת מכות מאויביה בתוך הכנסת. הוא מזכיר את פסילת "רשימת הסוציאליסטים" הערבית ב-1965 על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי מדינה אינה חייבת להסכים לחיסולה. למרות סעיף 7א לחוק-יסוד הכנסת, בג"ץ הכשיר פעמים רבות תומכי טרור, מה שיצר "עוול כפול". המאמר קורא לפעול נחרצות נגד סממנים החותרים תחת קיום המדינה, כולל פיקוח קפדני על החינוך בחברה הערבית, וקובע כי ללא הצבת גבול ברור בין אזרח נאמן לאויב מבית, קיומה של המדינה היהודית בסכנה.