הישראלים בראש: הנתונים החריגים שמאחורי הביקוש לדרכון גרמני

בשנים האחרונות נרשמת עלייה משמעותית בביקוש לאזרחות גרמנית מצד יהודים ברחבי העולם, כאשר הישראלים מובילים את המגמה. לפי תחקיר של "יידישה אלגמיינה", יותר מ-170 אלף בקשות הוגשו, כאשר מאז 2023 כ-45% מהן הוגשו על ידי אזרחים ישראלים. הדרכון הגרמני נתפס לא רק כהשבת זכות שנשללה ממשפחותיהם בעבר, אלא גם כאמצעי להגנה אישית ומשפחתית וכדלת לאירופה.

הזכות לאזרחות גרמנית מעוגנת בסעיף 116, פסקה 2, לחוק היסוד הגרמני, המקנה למי שאזרחותם נשללה בין 1933 ל-1945 מסיבות פוליטיות, גזעיות או דתיות, וכן לצאצאיהם, את הזכות לקבלתה מחדש. בשנת 2021 הורחבה החקיקה כך שתכלול גם מי שנרדפו על ידי הנאצים ומנעו מהם לקבל אזרחות מלכתחילה.

בשנת 2025 נרשמה עלייה של כמעט 60% במספר אישורי ההתאזרחות, עם יותר מ-11,500 מקרים שאושרו. מתוכם, 5,924 היו אזרחים ישראלים, עלייה משמעותית לעומת השנה הקודמת. אחרי הישראלים, נמצאים אזרחי ארצות הברית (2,995) ואזרחי מדינות אירופה (1,508).

הסוציולוג לוקאס פוקס מסביר כי הזינוק במספר הבקשות קשור לשינויים גאופוליטיים, ובישראל התופעה קיבלה ממדים בולטים במיוחד בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה, שהעמיקו את תחושת חוסר הביטחון. לדבריו, "ברוב המקרים זהו אמצעי ביטחון", שכן "ההיסטוריה היהודית הוכיחה שכדאי שתהיה תוכנית גיבוי". עם זאת, הגשת הבקשה אינה מעידה בהכרח על כוונה לעזוב את ישראל, אלא משמשת כרשת ביטחון.

התהליך להשבת האזרחות נעשה בדרך כלל ללא תשלום, אינו מחייב ידיעת גרמנית או מעבר לגרמניה, ומאפשר למבקשים להרחיב את אפשרויותיהם מבלי להעתיק את חייהם. בעוד שזיכרון העבר והכרה בעוול היסטורי עדיין משפיעים, רבים מהמבקשים מוטרדים כיום יותר מהעתיד.