טור אורח / כלכלת טריליון לבדה לא תשפר את רווחת הישראלים

קרן המטבע הבינלאומית צופה כי כלכלת ישראל תתקרב ליעד היסטורי של טריליון דולר בתוצר עד שנת 2031, עם צפי של כ-967 מיליארד דולר. תחזית זו, לצד תחזיות אופטימיות של בנק ישראל לצמיחה גבוהה של 7.5% בשנת 2026 לעומת 1.2% בגוש האירו, מציבות את ישראל בעמדה חיובית. עם זאת, התחזיות מושפעות גם מגורמים זמניים כמו המשך לחימה בעצימות נמוכה, שתביא להקלה במחסור בעובדים ולירידה בעלויות הייצור. לכן, חשוב לבחון את הצמיחה הריאלית והפריון, ולא רק את גודל התוצר במונחי דולר, שכן התחזקות השקל לבדה עשויה לנפח את התוצר מבלי להגדיל בהכרח את הפעילות הכלכלית המקומית.

הפערים החברתיים-כלכליים בישראל עדיין משמעותיים, עם פער הכנסות גדול בין העשירונים העליון לתחתון ומדד ג'יני גבוה המעיד על אי-שוויון. המבחן האמיתי של הכלכלה הישראלית יהיה אם הגידול בתוצר ישתקף בעלייה בהכנסה הריאלית, בהשקעות ובתעסוקה, ולא רק בנתונים סטטיסטיים. הפער בין עוצמת ההייטק לבין פריון נמוך בענפים המסורתיים מהווה אתגר מרכזי. השקעה בציוד, בתשתיות, בהטמעת טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ורובוטיקה, לצד מדיניות עידוד עלייה של מדענים ויזמים, נדרשות כדי להרחיב את הצמיחה ולהבטיח שהיא תורגש בכיסו של כל אזרח.

הנתונים הפיננסיים מראים כי נכון לסוף יוני 2026, החזיקו ישראלים בנכסים בחו"ל בשווי של כ-1.013 טריליון דולר, לעומת התחייבויות של כ-697 מיליארד דולר, מה שמשאיר יתרה נטו של כ-316 מיליארד דולר. נכסים אלו מספקים כרית ביטחון למשק, אך אינם מהווים קופה ממשלתית זמינה. כדי להבטיח שהצמיחה הכלכלית תתורגם לשיפור ברווחת האזרחים, נדרשת תוכנית מקיפה הכוללת הטמעת AI בעסקים, פיתוח תשתיות מחשוב, הכשרות מקצועיות, שיתוף פעולה בין האקדמיה, התעשייה ומערכת הביטחון, וכן רגולציה מצומצמת.