אילה חסון והתאגיד טיפסו על עץ גבוה מדי. מה הם חשבו לעצמם?

הסכסוך בין העיתונאית אילה חסון לתאגיד השידור הציבורי ״כאן״ מסלים, כאשר חסון סירבה לדרישת התאגיד להתנצל בשידור על דבריה בראיון ברדיו גלי ישראל. בראיון זה, חסון שאלה שאלה בנוגע לשותפים לגוש השינוי, אך השאלה כללה הנחות ודעות קדומות שהובילו לביקורת ציבורית. חסון התנצלה בכתב על הפגיעה, אך סירבה להתנצלות פומבית בשידור, כפי שדרש מנהל חטיבת החדשות בתאגיד, ליאור לנדנברג.

העימות התפוצץ לאחר שהתכתבויות בין חסון ללנדנברג פורסמו, מה שהוביל לדיון ציבורי רחב יותר. חסון מנהלת את המאבק בזירה הדיגיטלית, תוך שימוש ברשתות החברתיות ובצילומי וואטסאפ, בעוד התאגיד מגיב באמצעות הודעות רשמיות וגיבוי במדיה המסורתית. מומחים לניהול משברים מציינים כי חסון מנהלת את הקרב טוב יותר בזירה הדיגיטלית, אך שני הצדדים טיפסו על עץ גבוה מדי ללא יעד ברור.

הסכסוך משקף מאבק יחסי עבודה וניסיון להשליט קוד התנהגות בארגון, בעידן בו יוקרת העובד חשובה. הוא גם הפך לזירה פוליטית, עם דיונים על ״תקשורת ימין״ מול ״תקשורת שמאל״ וביקורת הדדית על התאגיד ועל חסון. שני הצדדים בחרו באסטרטגיית ״בעיטה״, אך חסון, כפרט חופשי, יכולה לבעוט בצורה א-סימטרית יותר מאשר התאגיד, הכבול במגבלותיו כמעסיק.

ההנהלות של ערוץ 12 ו-13 עוקבות אחר ההתפתחויות ולומדות לקחים לקראת סיבובים צפויים בערוצים אלו, כמו במקרה של אייל ברקוביץ' בערוץ 13 ועמית סגל בערוץ 12. השאלה המרכזית שנותרה היא מה היה ה״אנד גיים״ של כל צד כאשר החל העימות, והאם חסון שוקלת עזיבה או שיפור עמדות לקראת תפקיד חדש, בעוד התאגיד אולי מנסה לנצל את תקופת המעבר הפוליטית להיפרד ממנה.