טראמפ ביטל הסיוע הביטחוני לישראל: האם נתניהו שילם מחיר פוליטי?

החלטתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להפסיק את הסיוע הביטחוני השנתי לישראל מעוררת חשדות לקשר עסקה פוליטית, כך לפי פרשנות של דן פרי במאריב. פרי מעלה השערה כי הפסקת הסיוע, המוערך במיליארדי דולרים, עשויה להיות קשורה לתמיכה הפוליטית שטראמפ העניק לראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת הבחירות בישראל.

נתניהו קיבל תמיכה פומבית מטראמפ זמן קצר לפני הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, והיא היוותה חלק חשוב בקמפיין שלו. שבוע לאחר מכן, ביום הבחירות האמריקאיות, טראמפ הודיע בראיון ל-Fox News על כוונתו להפסיק את הסיוע הביטחוני לישראל, בטענה שההסכם הושג עם נתניהו חודשים קודם לכן וכי היוזמה באה מצד ראש ממשלת ישראל.

הצהרה זו מעלה שאלות קשות: אם נתניהו הוא שיזם את הפסקת הסיוע, מדוע הסכים לוותר על מימון לפני תום ההסכם הקיים, ומה היתרונות שציפה לקבל בתמורה? פרי משער כי ייתכן שהיה חילופי דברים פוליטיים, שבהם טראמפ יכול היה להציג לבוחרים האמריקאים קיצוץ בהוצאות חוץ, ונתניהו היה מקבל תמיכה מהבית הלבן. עם זאת, זוהי השערה בלבד.

הסכם הסיוע הביטחוני הנוכחי, שנחתם ב-2016 בתקופת הנשיא ברק אובמה, מספק לישראל 38 מיליארד דולר על פני עשור, עד 2028, כאשר הסיוע השנתי עומד על כ-3.8 מיליארד דולר. הסיוע משמש לא רק לרכישת נשק אמריקאי, אלא גם לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי בין המדינות, ומהווה איתות פוליטי ליריבותיה של ישראל על בריתה האסטרטגית עם וושינגטון. הפסקת הסיוע עלולה להשפיע לא רק על תקציב הביטחון הישראלי, אלא גם על יחסי הגומלין בין משרדי הביטחון ושתי המדינות, במיוחד על רקע האיומים מצד איראן ובעלות בריתה.

התלות בטראמפ יצרה בעיה חדשה: נתניהו, שייצג את טראמפ כבעל ברית קרוב, מצא עצמו מול יוזמה להפסקת מימון מוקדמת, בניגוד להסכם הסיוע שחתם אובמה. פרי מציין כי מצב זה מדגים את הסיכונים הכרוכים בתלות יתר ביחסים בין-מדינתיים המבוססים על קשרים אישיים בין מנהיגים. בנוסף, ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמריקאיות מחזק גורמים שונים, חלקם תומכים בישראל וחלקם נוקטים בגישה קשה יותר כלפי ממשלתה. גם בקרב הרפובליקנים גוברת הביקורת על הסיוע לישראל, והנטייה הבדלנית והשפעת פרשנים רדיקליים מקשים על שימור הקונצנזוס הפוליטי. פרי מזהיר כי התמקדות בטראמפ ובמפלגה הרפובליקנית בלבד עלולה להחליש את מעמדה של ישראל בטווח הארוך, שכן שותפות אסטרטגית דורשת תמיכה משתי המפלגות.

הכותב דורש הבהרות לגבי נסיבות ההסכם על הפסקת הסיוע: מתי התקבל ההחלטה, מי השתתף במשא ומתן, ואילו גופים ממשלתיים אישרו אותו. חשוב לברר האם הוערכו ההשלכות הביטחוניות של הפסקת המימון, ואילו מנגנוני שיתוף פעולה חלופיים נדונו. כמו כן, יש לבדוק את הקשר האפשרי בין הסיוע לתמיכה טרום-בחירות, שכן הדבר עלול להעיד על ערבוב אינטרסים פוליטיים אישיים עם החלטות אסטרטגיות. למרות שישראל יכולה לדון בשינוי הדרגתי של הסיוע, הדבר דורש תכנון ארוך טווח. הסכנה העיקרית, לפי פרי, אינה עצם הרעיון של הפחתת התלות במימון אמריקאי, אלא נסיבות קבלת ההחלטה, והאם המערכת הרב-שנתית של תמיכה אסטרטגית סוכנה לטובת יתרונות פוליטיים קצרי טווח.