כמו ב-2018: החוק שליברמן דורש לגיוס חרדים - וההבדל ממתווה ביסמוט

שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן הבהיר כי נכונותו לשבת בממשלה עם המפלגות החרדיות אינה מהווה הסכמה מראש לדרישותיהן בנוגע לחוק הגיוס, והדגיש כי פשרה אינה ויתור על עקרונות. ליברמן תקף את מבקריו, שלדבריו מייחסים לו מניעים זדוניים, וטען כי אלו המעדיפים ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות. הוא שלל הקמת ממשלה כזו, בטענה שתפגע בביטחון ותחזיר את נתניהו לשלטון.

ליברמן הסביר כי תוצאות הבחירות מחייבות בחינה מחודשת של האפשרויות הקואליציוניות, וכי על מנת למנוע בחירות נוספות ולשים קץ לעידן נתניהו, יש לקבל החלטות קשות. עם זאת, עמדתו העקרונית לגבי חוק גיוס לכולם נותרה בעינה. הוא הציע את הצעת חוק הגיוס משנת 2018, שגובשה על ידי צה"ל ומערכת הביטחון, כבסיס אפשרי להסכמות, תוך שהוא מכיר בצורך בהתאמות בעקבות אירועי 7 באוקטובר.

השוואה להצעת חוק הגיוס של ח"כ בועז ביסמוט משנת 2025 מעלה הבדלים משמעותיים. בעוד ששתי ההצעות מבוססות על הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים החרדים, הן נבדלות בגיל הפטור, ביעדי הגיוס, בסנקציות האישיות והתקציביות ובמנגנוני האכיפה. הצעת ליברמן כללה יעדים שנתיים וסנקציות כספיות על ישיבות במקרה של אי-עמידה ביעדים, אך לא כללה סנקציות אישיות. לעומתה, הצעת ביסמוט כללה סנקציות אישיות כמו הגבלות על יציאה לחו"ל ועל קבלת רישיון נהיגה, לצד סנקציות כספיות על ישיבות.

בנוסף, יעדי הגיוס בשתי ההצעות שונים, כאשר היעד הראשוני בהצעת ביסמוט גבוה יותר, אך הממוצע השנתי נמוך יותר מהיעד שנקבע בהצעת ליברמן לשנת 2025. כמו כן, ישנם הבדלים באופן ספירת המשרתים, כאשר בהצעת ביסמוט ניתן היה לכלול שירות אזרחי במכסת הגיוס. גורמים חרדיים מעריכים כי האמון בליברמן עשוי להיות גדול מהאמון בגדי איזנקוט, אך מטילים ספק ביכולתו של איזנקוט לצרף את ש"ס לקואליציה. ליברמן עצמו דחה טענות על שאיפה אישית לראשות הממשלה והדגיש את מחויבותו למשרתים.