דיון בפרלמנט הבווארי: "השנאה ליהודים חלחלה לרקמת החברה"

בדיון שנערך לאחרונה בפרלמנט הבווארי, תחת הכותרת "השגעון החדש-ישן, השנאה המודרנית ליהודים", דנו אישים בכירים בנושא עליית האנטישמיות בגרמניה והאחריות המוטלת על הפוליטיקה והחברה.

יושבת ראש הפרלמנט, אילזה אייגנר, פתחה את הדיון בציטוט של נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר, לפיו "רק אם יהודים בגרמניה ירגישו לגמרי בבית, לגמרי בטוחים, רק אז גרמניה תהיה שלמה עם עצמה". אייגנר פנתה לנשיאת הקהילה היהודית במינכן, שרלוט קנובלוך, והיללה את פועלה רב השנים למען פיוס, למרות האיומים שהיא חווה. "לדמוקרטיה שלנו יש כתם בושה. השנאה ליהודים חלחלה לרקמת החברה", אמרה אייגנר והוסיפה כי "ה'לעולם לא עוד' מת, למרבה הצער".

קנובלוך הדגישה כי יהודים מהווים רק כרבע אחוז מהאוכלוסייה הגרמנית, אך השנאה ליהודים נמשכת מאות שנים ומתפשטת חוצת תרבויות. היא הגדירה זאת כ"שגעון" והסבירה כי האנטישמיות מתחילה לא רק באיומים אלימים, אלא גם בשאלות תמימות לכאורה. לדבריה, יש צורך בצעדים מחייבים וקונצנזוס חברתי רחב כדי להתמודד עם השנאה המודרנית ליהודים.

במהלך הפאנל, קנובלוך הביעה אכזבה מחוסר האמפתיה והסולידריות עם ישראל לאחר טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, וציינה כי במקום זאת, השנאה ליהודים גברה. לודוויג שפאנלה, הנציב למאבק באנטישמיות, ציין כי יהודים מואשמים יותר ויותר באחריות למדיניות ישראל, והאנטישמיות אינה מגיעה עוד רק מהשוליים.

מפיקת הסרטים אליס בראונר-זכבאואר סיפרה על חברים ועמיתים שאיבדה, ועל הדרישה החוזרת ונשנית להצדיק את ממשלת ישראל. היא קבעה כי "תרבות הזיכרון נכשלה". הסוציולוג ארמין נאסהי הסביר כי אנטישמיות קשורה לעיתים קרובות לרסנטימנט אנטי-מערבי, כאשר ישראל הופכת לסמל המערב. הוא טען כי "אנטישמיות חזקה ביותר אצל אלו שאינם מסתדרים עם עצמם".

הסטודנטים היהודים בבוואריה, דרך נציגתם ג'סיקה פלאסטר, תיארו כיצד סטודנטים יהודים מפחדים לשאת את מגן דוד בגלוי ומשקרים בזהותם, וכיצד האנטישמיות חלחלה לאולמות ההרצאות. נאסהי, המשמש גם כסגן נשיא אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן, ציין את המאמצים של האוניברסיטה להתמודד עם הבעיה, אך הדגיש כי ביטויי אנטישמיות הם לעיתים קרובות סמויים וקשים לאכיפה משפטית. שפאנלה הזכיר את התיקון לחוק החדש של בוואריה, המורה על מינוי נציבים למאבק באנטישמיות בכל המוסדות האקדמיים, וכן את מינוי האחראים למאבק בגזענות ואנטישמיות ב-22 התביעות המדינתיות בבוואריה.

בסיום הדיון, אייגנר הדגישה כי "כבוד האדם עומד מעל הכל", וסיכמה את המסר המרכזי: יש לאפשר חיים יהודיים גלויים ונטולי פחד בגרמניה.