הכסף נתקע, הזיהום נשאר: תקציב הסביבה למגזר הערבי לא הועבר

בדיקת "כלכליסט" חושפת כי רק 17% מהתקציב הסביבתי שהוקצה לחברה הערבית במסגרת החלטת ממשלה 550 מאוקטובר 2021, הועבר בפועל. ההחלטה נועדה לצמצם פערים כלכליים בחברה הערבית באמצעות השקעה של 30 מיליארד שקל בחמש שנים, כאשר למשרד להגנת הסביבה הוקצו 550 מיליון שקל לטיפול בסוגיות סביבתיות ביישובים ערביים, הסובלים ממפגעים תברואתיים, שריפות פסולת וסיכונים בריאותיים.

נתונים חדשים מצביעים על כך שמשרד האוצר העביר רק כ־59% מהתקציב שהתחייב לו (324.2 מיליון שקל מתוך 550 מיליון), וכי התשלומים בפועל עמדו על 93.7 מיליון שקל בלבד, שהם 17% מהתקציב המקורי. הפער הגדול ביותר הוא בחלקו של משרד האוצר, שהיה אמור להעביר 250 מיליון שקל בין השנים 2022-2026, אך העביר בפועל 142.6 מיליון שקל, מתוכם רק 87.1 מיליון שקל הוגדרו כהתחייבויות. בנוסף, ההעברות בוצעו באופן לא סדיר, לרוב לקראת סוף שנת התקציב, מה שגרם לכך שחלק ניכר מהכסף חזר לאוצר.

החברה הערבית בישראל מתמודדת עם פערים סביבתיים עמוקים, כאשר למעלה מ־90% מהרשויות הערביות מדורגות במחצית התחתונה של הסולם הסוציו־אקונומי ותלויות בתמיכה ממשלתית. המציאות הסביבתית מאופיינת במחסור בשטחים פתוחים וירוקים, תשתיות פסולת וביוב לקויות, מיעוט הצללה, ומחסור חמור בכוח אדם מקצועי בתחום הסביבה ברשויות. בשנת 2025, ברבע מהרשויות הערביות אין מנהל מחלקה סביבתית ייעודית.

למרות יעדים שאפתניים שגובשו בתוכנית המשרד להגנת הסביבה, הכוללים איסוף פסולת מלא, הגדלת מיחזור והפחתת מפגעי פסולת, דוח של ארגוני "אדם טבע ודין", "אזרחים למען הסביבה" ומרכז מוסאוא מצביע על ליקויים חמורים ביישום. עו"ד אמל זיאדה מאדם טבע ודין אמרה כי התוכנית "כשלה וחטאה לגמרי לתכליתה" וכי המצב משקף "התעלמות וזלזול של המדינה במצוקות הקשות של האוכלוסייה הערבית". עוד צוין כי המעקב הציבורי אחר יישום התוכנית נעצר, והוועדה המפקחת הוקפאה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "כלל התקציבים שנקבעו בהחלטת הממשלה והיו צריכים להיות מוקצים על ידי משרד האוצר הוקצו בהתאם להוראות ההחלטה, וזאת בכפוף לקצב ההתקדמות שלהם".