חוקרים ישראלים: הליכה יכולה לחשוף מצבים רפואיים נסתרים

חוקרים ישראלים מהמכון למדע דוד ויהודית קפלן (מכון ויצמן למדע) ברחובות, בראשות פרופסור אראן סגל, גילו כי ניתן לזהות באמצעות בינה מלאכותית (AI) סימנים למצבים בריאותיים שונים, כולל מחלות כבד ובריאות הנפש, על סמך ניתוח תנועות אנושיות, ובפרט הליכה. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, בחן 3,328 מתנדבים במסגרת פרויקט "Human Phenotype Project" הישראלי, שבוצע באמצעות 17,589 הקלטות וידאו של תנועותיהם.

המערכת ניתחה 26 נקודות מפרקים בגוף, תוך התמקדות לא רק במהירות ההליכה ואורך הצעד, אלא גם בפרטים עדינים כמו קואורדינציה ותנועות הגוף והגפיים. הנתונים הושוו למידע רפואי מקיף של המשתתפים, כולל בדיקות דם, מדדי חילוף חומרים, מצב לב וכלי דם ואיכות שינה. האלגוריתם זיהה קשרים מובהקים סטטיסטית בין תנועות ל-1887 מתוך 3210 מדדים שנבדקו, המכסים 18 מערכות גוף שונות.

מעבר לזיהוי צפוי של מדדים כמו מסת גוף וכוח פיזי, המחקר חשף קשרים מפתיעים. למשל, נמצא קשר בין תנועות הגוף לגמישות הכבד, המשמשת להערכת פיברוזיס, כאשר ניתוח התנועות סיפק מידע נוסף על מצב הכבד, גם לאחר נטרול גורמים כמו גיל ומשקל. בנוסף, נמצא קשר בין מאפייני תנועה למצב בריאות הנפש, כאשר האלגוריתם הצליח לזהות תנועות הקשורות למצבי דיכאון, ואף שיפר את יכולת החיזוי של מודלים פרוגנוסטיים. כמו כן, זוהו קשרים בין תנועות לשימוש בתרופות מסוימות.

החוקרים ציינו כי תנועות הרגליים סיפקו מידע רב יותר על חילוף חומרים, כוח פיזי וסימני חולשה הקשורים לגיל, בעוד שתנועות הגוף העליון היו קשורות יותר לאיכות שינה וסגנון חיים. יובל ברודסקי, מנכ"ל חברת Newton Tech, שהשתתפה בפיתוח הטכנולוגיה, הדגיש כי "בתנועה האנושית טמונה הרבה יותר אינפורמציה ביולוגית ממה שניתן לראות ממדדים בודדים בבדיקות רגילות".

המפתחים שואפים ליישם טכנולוגיה זו בעתיד בבתי חולים ובמרפאות לצורך הערכה ראשונית של מטופלים, מעקב אחר שינויים בבריאותם ובדיקת יעילות טיפולים. יתרון מרכזי הוא היכולת לנתח הקלטות וידאו רגילות באמצעות מחשב, ללא צורך בציוד מיוחד. עם זאת, המחקר מדגיש כי מדובר בקשרים סטטיסטיים בלבד, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לאמת את הטכנולוגיה כאמצעי אבחון אמין למחלות ספציפיות.