מפחדים ללכת על ביצים": כך הפוליטיקלי קורקט בהיי-טק משעתק את הפער המגדרי
מחקר של ד"ר תאיר קרזי-פרסלר מאוניברסיטת בר-אילן מצא כי כללי ה"פוליטיקלי קורקט" בהיי-טק הישראלי, למרות הכוונות הטובות, משעתקים פערים מגדריים. מנהלים מביעים תמיכה בשוויון אך חשים צורך "ללכת על ביצים" וחוששים מאפליה הפוכה. המתח בין רצון לאותנטיות לשמירה על כללים מגביל קשרים בלתי פורמליים בין גברים לנשים, מה שפוגע בקידום נשים. הממצאים רלוונטיים גם מחוץ להיי-טק.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- כללי "פוליטיקלי קורקט" בהיי-טק משעתקים פערים מגדריים, למרות תמיכה בשוויון.
- מנהלים חשים צורך "ללכת על ביצים" וחוששים מאפליה הפוכה נגד גברים.
- מתח בין רצון לאותנטיות להגבלות "פוליטיקלי קורקט" פוגע בקשרים בלתי פורמליים.
- הימנעות מקשרים אישיים עם נשים עלולה לפגוע בקידום המקצועי שלהן.
- המחקר רלוונטי גם לארגונים לשינוי חברתי ולא רק להיי-טק.
מחקר חדש של ד"ר תאיר קרזי-פרסלר מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, שפורסם ביוני האחרון במגזין 'גברים וגברויות', חושף כיצד כללי ה'פוליטיקלי קורקט' בתעשיית ההיי-טק הישראלית, למרות הכוונות הטובות, משעתקים במקרים מסוימים את הפער המגדרי. המחקר, שכלל ראיונות עם 35 מנהלים ישראלים בגילאי 30-50, מצא כי בעוד המנהלים מביעים תמיכה בשוויון מגדרי ומודעים לקשיים הייחודיים של נשים בתעשייה, הם גם מדווחים על תחושת צורך "ללכת על ביצים" ועל חשש מאפליה הפוכה נגד גברים.
קרזי-פרסלר מצביעה על מתח בין הציווי המוסרי לקדם שוויון לבין הרצון להיות "אותנטי" ולדבר בחופשיות. מנהלים רבים חשים שהצורך להיזהר בדיבור ובהתנהגות מגביל אותם ופוגע ביכולתם להיות עצמם. המתח הזה, לדבריה, מסיט את המוקד מהפגיעה האפשרית בנשים למחיר שהריסון גובה מהגברים, ומשפיע על האופן שבו נוצרים קשרים בלתי פורמליים במקום העבודה.
החשש מ"ניהול רושם" ומפגיעה אפשרית גורם לגברים להימנע מיצירת קשרים אישיים עם נשים, מה שעלול להשאיר נשים מחוץ למעגלים חיוניים להתפתחות מקצועית, כמו מנטורינג ונטוורקינג. ממצא מרכזי במחקר הוא שאי-השוויון עשוי להשתמר לא רק למרות תרבות ארגונית המקדשת שוויון, אלא לעיתים גם באמצעותה. קרזי-פרסלר מדגישה כי המסקנות אינן ייחודיות להיי-טק ורלוונטיות גם לארגונים לשינוי חברתי ולניתוח יחסי מגדר במקומות עבודה באופן כללי.