החשדות, הריגול והמעקבים: "תיק ישראל" של ה-FBI נחשף

מסמכים שנחשפו לאחרונה על ידי ה-FBI, במסגרת חוק חופש המידע האמריקני, חושפים חקירה נרחבת שנוהלה בשנות ה-50 תחת השם "ISINT" (ראשי תיבות של Israeli Intelligence Service) ועסקה בריגול ישראלי. התיק, שכלל עשרות ישראלים ויהודים אמריקנים, ביניהם דיפלומטים, אנשי רכש, פעילים ציוניים ואנשי עסקים, חשף מעקבים, בדיקות העברות כספים וחשדות לדליפת מידע ממשלתי.

החקירה החלה עוד ב-1949, על רקע חשדות להעברת מסמכים אמריקניים לגורמים ציוניים. ראש ה-FBI, ג'יי אדגר הובר, ראה בחקירה עניין אישי והתנגד להתערבות של גופים אחרים. בין היתר, נבדקו חשדות לגבי חיים הרצוג, לימים נשיא ישראל, גדעון רפאל, לימים מנכ"ל משרד החוץ, ואליעזר ליבנה, חבר הכנסת, וכן נאספו פרטים על מזכיר הכנסת הראשון, משה רוזטי.

התיק כלל גם מידע על פעילות רכש מטוסים עבור ישראל, כולל עדויות סותרות של עורך דין שטיפל בכספים. כמו כן, נבדקו פרטים על בכירים בחברות אמריקניות כמו Levi Strauss, מפיקי קולנוע בהוליווד, עיתונאים, מדענים ואף פעילים בארגונים ציוניים.

החקירה נגעה גם למקורות מידע שהתבררו כלא אמינים, כמו מסמכים שהגיעו לכאורה ממשרדי הליגה הערבית, אך התבררו כזיוף. ה-FBI השתמש באמצעי מעקב שונים, כולל איסוף פרטים ממעטפות דואר, וניסה לפתח מקורות מידע בחברת אל על. כמו כן, נבדק משלוח של 10 ק"ג זהב שהגיע מארה"ב לאמסטרדם, והיה מיועד לישראל.

המסמכים חושפים גם את התעניינות ה-FBI במאבק המדיני של ישראל בוושינגטון, כולל הערכה כי הנשיא טרומן הפך פחות נגיש ללחצים ציוניים. כמו כן, הובעה דאגה מהעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, מחשש להכרה אמריקנית דה-פקטו בעיר כחלק מישראל.

החקירה עוררה מחלוקות פנימיות בממשל האמריקני לגבי היקף סמכויות ה-FBI, והובר עצמו הביע בסופו של דבר חוסר שביעות רצון מהיקף החומר הלא רלוונטי שנאסף. ה-FBI סירב להגיב לפניית ynet בנוגע לחקירה.