אייזנקוט מציב תנאים להקמת ממשלה ופותח הדלת לכלל סיעות הכנסת

חבר הכנסת גנץ הציג ארבעה עקרונות להקמת ממשלה רחבה: הכרה בישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית, מחויבות לערכי מגילת העצמאות, הטלת שירות חובה על כל האזרחים, והכרה בחמאס כארגון טרור תוך פעולה לחיסול יכולותיו הצבאיות והשלטוניות בעזה. גנץ הדגיש כי הדלת פתוחה לכל חבר כנסת שיקבל עקרונות אלו, במטרה להקים ממשלה ציונית ואחראית, שתשתמש באגף הפרלמנטרי החדש כדי לחולל שינוי ממשלתי ולמנוע את חזרתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה.

צעד זה בא בעקבות הבחירות בישראל, בהן אף גוש לא השיג את הרוב הדרוש להקמת ממשלה. גוש נתניהו זכה ב-53 מנדטים, לעומת 48 מנדטים לגוש האופוזיציה הציוני. הרשימות הערביות זכו ב-19 מנדטים, מה שמעניק לגנץ פוטנציאל לתמיכה של 67 חברי כנסת. תוצאות אלו ממקמות את המפלגות הערביות בעמדה משפיעה, כאשר הרשימה הערבית המאוחדת והחזית הדמוקרטית לשלום ושוויון הביעו נכונות להמליץ על גנץ לנשיא, אך לא בהכרח להצטרף לקואליציה.

עם זאת, תנאיו של גנץ מעלים שאלות לגבי השתתפות אפשרית של מפלגות ערביות, במיוחד בנוגע להכרה בישראל כמדינה יהודית, שירות חובה לכולם, והעמדה כלפי חמאס. גנץ עצמו ציין בעבר כי אינו סבור שהמפלגות הערביות יקבלו את העקרונות הללו.

דרישת שירות החובה לכל האזרחים מהווה אתגר נוסף, לאור המחלוקת המתמשכת בנוגע לפטור משירות צבאי לבחורי ישיבות. גנץ הציב את סיום אי-שוויון נשיאת הנטל כמרכז נאומו הפוליטי, לצד קריאה לחוק שיחייב את כל האזרחים בשירות צבאי, לאומי או אזרחי. סוגיה זו נוגעת גם לעמדת המפלגות החרדיות, שנמנעו מלהמליץ על מועמד לראשות הממשלה.

גנץ התחייב לפעול במהירות למינוף הרוב המתנגד לנתניהו בכנסת, וקרא להקמת ועדת חקירה רשמית לכשלים שקדמו לאירועי ה-7 באוקטובר 2023. מנגד, חילוקי דעות עדיין קיימים במחנה האופוזיציה לגבי הרכב הממשלה העתידית וגבולות שיתוף הפעולה עם מפלגות ערביות.

נשיא ישראל יצחק הרצוג ימשיך בייעוץ עם הסיעות בכנסת כדי להטיל את המנדט על מועמד, כאשר ההערכות הן שגנץ יקבל את המנדט לאחר המלצת 67 חברי כנסת, כולל נציגי מפלגות ערביות.