איראן חוגגת: אסטרטגיית הלחץ הכלכלי והפוליטי מול ארה"ב נושאת פרי, אך המאבק מול ישראל נמשך

איראן חשה שהצליחה להפעיל לחץ על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ועל בעלות בריתו, זאת באמצעות פגיעה בכלכלה העולמית וניצול חוסר שביעות רצון של בוחרים אמריקאים. למרות אבדות צבאיות כבדות ומשבר כלכלי, טהרן הצליחה להפעיל לחץ על וושינגטון ובעלות בריתה באמצעות תקיפות במדינות המפרץ, חסימת מיצר הורמוז והעלאת מחירי האנרגיה העולמיים. תוצאות הבחירות האמצעיות בארה"ב, בהן הדמוקרטים זכו בשליטה בקונגרס, מצביעות על כך שטקטיקה זו עשויה להצליח. מנגד, ישראל נותרה מוכנה להמשיך בעימות.

מנהל המשא ומתן הראשי של איראן, מוחמד באקר גליבאף, הצהיר כי הבוחרים האמריקאים התנגדו למלחמה וטהרן תומכת בעמדתם. נציג משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאי, האשים את ממשל טראמפ בהסלמת המלחמה למען האינטרסים של ישראל וקבע כי החישובים האמריקאים נכשלו. למרות שמדובר ברטוריקה אנטי-אמריקאית, לאיראן יש סיבות להאמין שאסטרטגיית הלחץ שלה עבדה.

טהרן החלה להיערך לעימות אפשרי עם ארה"ב עוד לפני המלחמה הנוכחית, מתוך חשש כי תהיה המטרה הבאה לאחר פיגועי 11 בספטמבר. איראן פיתחה תפיסה צבאית המבוססת על יכולת להמשיך בלחימה גם לאחר אבדות משמעותיות, כולל מערכת פיקוד מבוזרת ומינוי יורשים מראש. בנוסף, היא התכוננה למלחמת כלכלה, מתוך הבנה שתקיפות במדינות המפרץ יגרמו להן להפעיל לחץ על וושינגטון, אך הכלי העיקרי להשפעה נתפס כבוחר האמריקאי.

ב-28 בפברואר, ארה"ב וישראל פתחו במבצע צבאי משותף נגד איראן, שבו חוסלו מנהיג עליון ועשרות בכירים איראנים. למרות הפגיעה בתשתיות הצבאיות, איראן המשיכה בתקיפות טילים וכטב"מים נגד מדינות ערב ו-26 בסיסים אמריקאים, מה שאילץ את הפנטגון להעביר ציוד. כ-23 חיילים אמריקאים נהרגו ו-865 נפצעו. הכלי המשמעותי ביותר להפעלת לחץ על ארה"ב התברר כגורם הכלכלי, בדגש על חסימת מיצר הורמוז, דרכו עוברים כ-20% מאספקת הנפט העולמית. חסימה זו גרמה לעליית מחירי הדלק והדשנים, והשפיעה על הצרכנים האמריקאים.

הבחירות בארה"ב הראו את יעילות הטקטיקה האיראנית: כ-60% מהבוחרים האמריקאים סברו שהמבצע נגד איראן היה שגוי, כשליש ציינו את המלחמה כגורם מכריע בבחירות. סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס, קישר את הפסד הרפובליקנים למלחמה וקרא לפתרון דיפלומטי, תוך שהוא מצביע על קשרי המפלגה עם ישראל כסיבה אפשרית לאובדן קולות. בנו של דונלד טראמפ הסכים עם הערכה זו. טראמפ עצמו, למרות שהסכים עם ואנס לגבי סיבות ההפסד, הדגיש את הצורך למנוע מאיראן נשק גרעיני.

למרות ההצלחה בהפעלת לחץ כלכלי ופוליטי על ארה"ב, איראן לא הצליחה להפעיל לחץ דומה על ישראל. הכלכלה הישראלית הראתה עמידות יחסית, ורוב הציבור הישראלי תומך בהמשך המלחמה. כ-68% מהישראלים סבורים שישראל תצטרך להילחם שוב באיראן בשנה הבאה, ו-40% תומכים במכה מקדימה. גורמים פוליטיים בישראל רואים באיראן איום מרכזי. איראן חוששת ממכה ישראלית נוספת, במיוחד לאור תפקידה של ישראל בהשמדת הנהגתה הצבאית. טהרן נמנעת מתקיפות ישירות נגד ישראל מאז יוני, אך עשויה לנסות להשתמש בדעת הקהל האמריקאית נגד פעולות ישראליות עתידיות. איראן הצליחה להפוך את ההשלכות הכלכליות של המלחמה לכלי פוליטי מול ארה"ב, אך הבעיה המרכזית - העימות עם ישראל - נותרה ללא פתרון.