מחירי המים בישראל יעלו ב-2027 בכ-2.3%, עלייה מתונה יותר מהמוצע
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
מועצת רשות המים בישראל אישרה העלאה מתונה של כ-2.3% במחירי המים לשנת 2027, לאחר שדחתה הצעה להעלאה משמעותית יותר. ההחלטה התקבלה ברוב קול אחד בלבד, והיא תתבטא בתוספת של כ-3-3.5 שקלים לחשבון חודשי למשפחה בת חמישה נפשות. העלייה נובעת מגידול בהוצאות מערכת המים, בעיקר בתחום התשתיות וטיהור השפכים. במקביל, נבחנים צעדים להגברת היעילות במערכת המים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מחירי המים בישראל יעלו בכ-2.3% בשנת 2027, תוספת של כ-3-3.5 שקלים למשפחה בת חמישה נפשות.
- ההחלטה על העלאת המחירים התקבלה במועצת רשות המים ברוב של קול אחד בלבד.
- נציגי משרדי האוצר והגנת הסביבה תמכו בהעלאה גבוהה יותר של כ-6%, אך נדחו.
- העלייה במחירים נובעת מגידול של כ-260 מיליון שקלים בהוצאות מערכת המים.
- כ-70% מצריכת המים בישראל מגיעים כיום מהתפלת מי ים.
- מומלץ למשקי בית לבדוק את צריכת המים שלהם כדי לנצל מכסות מוזלות.
מועצת רשות המים אישרה העלאה של כ-2.3% במחירי המים הצפויים לשנת 2027, זאת לאחר דחיית הצעה להעלות את המחירים בכ-6%. ההחלטה התקבלה ברוב קול אחד בלבד, כאשר נציגי משרדי האוצר והגנת הסביבה, לצד נציגי רשות המים, תמכו בהעלאה משמעותית יותר. העלייה המתוכננת תתבטא בתוספת של כ-3 עד 3.5 שקלים לחשבון המים החודשי של משפחה בת חמישה נפשות, בניגוד להערכה קודמת של כ-8.5 שקלים. העלאה זו מצטרפת לעלייה שכבר נרשמה בתחילת 2026, אז התייקרו המים בכ-2.35%. כיום, מחיר קוב מים בסיסי עומד על כ-8.5 שקלים, וכל קוב נוסף מעבר למכסה מוערך בכ-15.6 שקלים. לאחר ההעלאה המתוכננת, מחיר קוב מים בסיסי יעמוד על כ-8.7 שקלים, והמחיר הגבוה יתקרב ל-16 שקלים. התעריפים הסופיים יפורסמו לקראת סוף השנה הנוכחית וייכנסו לתוקף בינואר 2027.
מערכת המים בישראל פועלת כמנגנון פיננסי סגור, כאשר כלל ההוצאות על הפקה, הובלה, טיפול ושינוע שפכים מתחלקות בין כמויות המים המתוכננות למכירה. הממשלה אינה מספקת סובסידיות ישירות למערכת. מועצת רשות המים, הכוללת נציגים ממשרדים ממשלתיים שונים ונציג ציבור, קובעת את התעריפים פעם בשנה. בשנת 2027, צפוי גידול של למעלה מ-800 מיליון שקלים בהוצאות מערכת המים. המועצה אישרה שילוב של הוצאות נוספות של כ-260 מיליון שקלים בתעריפים, מה שהוביל לעלייה של כ-2.3%. חלק מההחלטות התקבלו פה אחד, אך בנושאים שנויים במחלוקת, כמו הקצאת 30 מיליון שקלים לקרן תמיכה בהקמת מתקני טיהור שפכים, ההצבעה הייתה 4 נגד 3. מתקנים אלו חיוניים לפיתוח עירוני ומאפשרים שימוש חוזר בשפכים מטוהרים לחקלאות.
ההחלטה שלא לאמץ את המלצות ועדת קנדל, שהציעה להכיר ברמת איבוד מים נמוכה יותר (עקב נזילות וצנרת בלתי תקינה) כדי לעודד יעילות תאגידי מים, השפיעה גם היא על התעריפים. במקביל, הופחתה התשואה על ההון לתאגידי המים, צעד שמטרתו לרסן את עליית מחירי המים לצרכנים.
נציגי רשות המים, האוצר והגנת הסביבה, שדגלו בהעלאה של כ-5.7% להגדלת ההשקעות בתשתיות מים, נותרו במיעוט. רוב חברי המועצה, הכולל נציגים ממשרדי הפנים, החקלאות והאנרגיה, סבור כי אין בעיות מימון בתשתיות וכי העלאת מחירי המים תורמת לאינפלציה ולהתייקרות יוקר המחיה. בינתיים, ישראל מגבירה את תלותה בהתפלת מי ים, כאשר כ-70% מצריכת המים מגיעים מהים. פרויקט "שורה-2" אמור להגביר את אספקת המים בכ-200 מיליון קוב בשנה, והעלות שלו כבר נכללה בתעריפים הנוכחיים. במקביל, נבחן חוק לסגירת תאגידי מים עירוניים.
לקראת פרסום התעריפים הסופיים, מומלץ למשקי בית לבדוק את צריכת המים שלהם ולוודא שהם מנצלים את מלוא המכסה המוזלת המגיעה להם, בהתאם למספר הנפשות הרשומות. יש לוודא גם כי הטבות נוספות, כמו 3.5 קוב נוספים במחיר מוזל, נכללות בחישוב. במקרים של חובות, תאגידי המים אינם יכולים לנתק צרכנים באופן עצמאי, אלא פועלים לפי נהלים קבועים.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1ימין 1ערבית 2אחרים 1
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
