חברות ההייטק משלמות ארנונה נמוכה יותר - אבל מכניסות לעיריות הרבה כסף

ניתוח שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בחן את מדיניות הארנונה כלפי חברות הייטק ובתי תוכנה והשפעתה על הכנסות הרשויות המקומיות. הממצאים מראים כי תעריף מוזל לחברות אלו אינו מתורגם בהכרח להכנסות נמוכות יותר, שכן גובה ההכנסה תלוי גם בהיקף שטחי העסקים, בביקוש ובמידת האכלוס.

בתל אביב, למרות תעריף ארנונה מוזל של כ-196 שקל למ"ר לשנה לחברות הייטק, העיר מייצרת הכנסה גבוהה מארנונה מעסקים (63.9%) בזכות היקף פעילות וביקוש גבוהים. גם בהרצליה, עם תעריף מוזל של כ-146-159 שקל למ"ר, ההכנסות מארנונה מעסקים מהוות 47.9% מסך ההכנסות. ברמת גן, תעריף ההייטק עומד על כ-184-190 שקל למ"ר, וההכנסות מעסקים מהוות 48.7%.

בכרמיאל, תעריף הארנונה להייטק בפארק המדע הוא כ-52 שקל למ"ר, לעומת כ-250-255 שקל למ"ר בתעריף הרגיל. ההכנסות מעסקים מהוות 51.6% מסך ההכנסות, אך הניתוח מצביע על כך שכמות גדולה של שטחי עסקים אינה מבטיחה הכנסה גבוהה מכל מ"ר כאשר הפער בין התעריפים גדול. במודיעין-מכבים-רעות, תעריף ההייטק נע בין כ-100 ל-151 שקל למ"ר, וההכנסות מעסקים מהוות 38.4% מסך ההכנסות, מה שעשוי להסביר הכנסה נמוכה יחסית למ"ר.

בחיפה, תעריף ההייטק הוא כ-100-137 שקל למ"ר, וההכנסות מעסקים מהוות 51% מסך ההכנסות. למרות שטחי עסקים רבים, תעריפים נמוכים יחסית מסבירים פער בהכנסה למ"ר פר תושב. בבאר שבע, תעריף ההייטק בפארק ההייטק הוא כ-60-66 שקל למ"ר, וההכנסות מעסקים מהוות 55.3% מסך ההכנסות, כאשר התעריף המוזל משמש ככלי למשיכת פעילות. באשקלון, תעריף ההייטק בפארק ההייטק הוא כ-57.68 שקל למ"ר, וההכנסות מעסקים מהוות 48.5% מסך ההכנסות, אך היקף הפעילות בפארק אינו מספיק לשנות את התמונה העירונית.

המסקנה המרכזית היא שאין קשר פשוט בין גובה ההטבה לחברות הייטק להכנסת העיר. בערים עם ביקוש חלש יותר, תעריף מוזל יכול לשמש כלי לפיתוח, כאשר האלטרנטיבה היא שטח ריק. המבחן הוא האם התוספת בשטח, באכלוס ובפעילות העסקית מפצה על התעריף הנמוך.