הגל הפרוגרסיבי בוושינגטון: הפנים החדשות בקונגרס והאתגר של ישראל

בחירות האמצע בארצות הברית סימנו התחזקות של המחנה הפרוגרסיבי בקונגרס, עם כניסתם של מחוקקים חדשים המבקרים בחריפות את ישראל ואת הסיוע האמריקני. בנוסף, גם בימין הרפובליקני נשמעים קולות הקוראים לבחון מחדש את היחסים עם ירושלים, מה שמציב בפני ישראל מציאות פוליטית מורכבת יותר. מספר המחוקקים הפרוגרסיבים בקונגרס עלה מ-24 ל-36, ובמפלגה הדמוקרטית הרחבה יותר עלה מספרם מ-135 ל-163.

בין הנבחרים החדשים ניתן למצוא את ג'יימס טלריקו מטקסס, שהביע סלידה מהמלחמה בעזה וביקר את חלקה של ארה"ב, ואת כריס ראב מפילדלפיה, שהתנגד לסיוע לישראל וביקר את העימות מול איראן. ד"ר אדם חמאווי, רופא צבאי שטיפל בפצועים בעזה, נבחר גם הוא לקונגרס.

השינוי הפוליטי בא לידי ביטוי גם ביחס לאיפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית, שהפכה למוקד ביקורת בחלקים מהמפלגה הדמוקרטית ואף בימין. מועמדים מסוימים הדגישו את ריחוקם מהארגון, בעוד אחרים מתחו ביקורת על השפעתו.

במקביל, סגן הנשיא ג'יי-די ואנס הביע ביקורת על המלחמה באיראן וקרא לבחון מחדש את היחסים עם ישראל, מה שהוביל לספקולציות לגבי מועמדותו לנשיאות ב-2028. גם טאקר קרלסון מהימין תקף את דונלד טראמפ על העדפת אינטרסים ישראליים על פני אמריקניים.

שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, הודה כי התמיכה בישראל הפכה ל"רעילה" יותר עבור הדמוקרטים, אך לא עבור הרפובליקנים. הוא גם התייחס לאפשרות של מעבר מיחסי סיוע ליחסי סחר ורכש ביטחוני בין המדינות.

מומחים כמו איתמר רבינוביץ' מדגישים כי ישראל תצטרך להציג פנים של מדינה שפויה ושוחרת שלום, ולהמציא מחדש את הנימוקים לברית עם ארה"ב, שכן הטיעונים על ברית אסטרטגית וערכים משותפים כבר אינם מספיקים. התמיכה בישראל נמשכת, אך ההסכמה על משמעותה הולכת ומסתבכת.