ראשית צמיחת גאולתינו?

הציבור החרדי ניצב בפני דילמה משמעותית לגבי המשך דרכו, תוך קריאה לחזור לשורשי אגודת ישראל, שנוסדה על בסיס פתרון שאלות חיי עם ישראל ברוח התורה והמצווה. המאמר מדגיש כי חברי הכנסת החרדים הם שליחים של תנועה רחבה יותר, ולא מונעים משיקולים פוליטיים צרים. נזכרים מייסדים היסטוריים כמו החפץ חיים, האמרי אמת, ור' חיים עוזר, וכן נציגים בולטים לאורך השנים כמו הרב איטשה מאיר לוין, ודמויות עכשוויות כגון גפני, ליצמן, גולדקנופף ואחרים, כולם כזרוע ביצועית של מדיניות התנועה.

הצלחת נציגי הציבור החרדי נמדדת ביכולת לאפשר לימוד תורה, חינוך ילדים ברוח התורה, ושמירה על צביון יהודי במדינה, כגון מקוואות, כשרות ושבת. מוצגת הגישה של הרבי מחב"ד, המעדיף את בסיס היהדות של הזולת על פני התרוממות היר"ש האישי. המאמר מציג את הכנסת כ"ועד בית מורחב" שנכפה על הציבור החרדי, ומבקר את ההסתמכות על "גוש הימין", שכן מטרות היסוד של אגודת ישראל אינן עולות בקנה אחד עם אידיאולוגיותיו, כמו "ארץ ישראל השלמה".

הדילמה המרכזית כיום היא סוגיית הגיוס, והצורך להבטיח את עתיד לימוד התורה. המאמר קורא לשקול שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות, לא מתוך איחוד אידיאולוגי, אלא מתוך חישוב קר של אינטרסים פוליטיים, כדי לשמור על הסטטוס קוו היהודי. נטען כי השמאל והליברלים היו מצמצמים סממנים יהודיים, ולכן יש לשקול מי ישמור על הסטטוס קוו. נדרשת אחריות לשמירת הצביון היהודי של המדינה, וזאת על ידי הבטחת עתיד לימוד התורה, תוך התמודדות עם מערכת משפטית שאינה נבחרת. המטרה היא להציל את הקיום החרדי בארץ, ובכך למלא את שליחותם של מייסדי אגודת ישראל.