גל התרעות על פצצות במטוסים: כיצד מתמודדים עם האיום והאם זה יכול לקרות גם לכם?
תומצת מתוך Kikar HaShabbat על ידי baba
גל חריג של התרעות שווא על פצצות במטוסים פקד את אירופה בימים האחרונים, כאשר לפחות 25 טיסות נאלצו לבצע נחיתות חירום או בדיקות ביטחוניות. האירועים גרמו לשיבושים נרחבים בתעופה, והעלות הכלכלית מוערכת בעשרות אלפי אירו לכל התרעה. גורמי ביטחון בוחנים את מקור ההתרעות והאם מדובר בפעולה מתואמת, בעוד בישראל מציינים כי מערך האבטחה בנתב"ג מצמצם את הסיכון להחדרת חומרי נפץ.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- לפחות 25 טיסות נוסעים באירופה קיבלו התרעות שווא על פצצות בימים האחרונים.
- התרעות השווא גרמו לנחיתות חירום, בדיקות ביטחוניות ושיבושים נרחבים בתנועת המטוסים.
- עלות ההתמודדות עם כל התרעת שווא נאמדת בעשרות אלפי אירו, עם נזקים כלכליים משמעותיים.
- גורמי ביטחון באירופה בוחנים את מקור ההתרעות והאם מדובר בפעולה מתואמת לשיבוש התעופה.
- מערך האבטחה בישראל מצמצם את הסיכון להחדרת חומרי נפץ, אך יש להתייחס למידע המתקבל לאחר ההמראה.
אירופה מתמודדת בימים אלה עם גל חריג של התרעות שווא על פצצות במטוסים, כאשר לפחות 25 טיסות נוסעים קיבלו דיווחים כאלה. כתוצאה מכך, מטוסים נאלצו לבצע נחיתות חירום או לעבור בדיקות ביטחוניות מקיפות. דוגמאות לכך כוללות מטוס מדבלין לרומא שנחת בבסיס חיל אוויר בצרפת, מטוס מוויז ממילאנו לבוקרשט שנחת בשלום, ושלוש טיסות בבולגריה שנחתו בסופיה ופלובדיב. גם מטוס של חברת LOT הפולנית נחת בבריסל, וטיסה של פינאייר מפינלנד לרומא לווה על ידי מטוסי חיל האוויר האיטלקי אך נחת ביעדה. בנוסף, ארבע טיסות לפראג קיבלו התרעות לקראת נחיתתן.
גל ההתרעות הנוכחי מצטרף לתקריות דומות מהימים האחרונים, כולל שבע טיסות בפולין, איטליה, ספרד ובולגריה ביום שלישי. למרות שבדיקות לא העלו ממצאים, האירועים גרמו לשיבושים, נחיתות לא מתוכננות והזנקת מטוסי קרב. מומחי תעופה מסבירים כי לאחר אירועים ביטחוניים משמעותיים, כגון טיסת פליי דובאי, עלולות להתרבות התרעות שווא, בדומה למצב לאחר פיגועי 11 בספטמבר.
האיום, בין אם הוא הטרדה או הטעיה, מצליח לגרום לשיבושים גם ללא פצצה ממשית, שכן חברות התעופה מחויבות להתייחס לכל איום. כל התרעה דורשת הערכת סיכונים, ובמקרים מסוימים נחיתה או שינוי מסלול. עלות ההתמודדות עם כל התרעה נאמדת בעשרות אלפי אירו, הכוללת שירותי קרקע, דלק, לינה והסעות לנוסעים, וכן עיכובים בטיסות המשך. נזכיר כי חברות תעופה הודיות ספגו נזקים של 360 מיליון דולר ב-2024 עקב 1,119 התרעות שווא.
גורמי ביטחון באירופה בוחנים אם מדובר במעשי קונדס, חיקויים או פעולה מתואמת לשיבוש התעופה, ואף פעילות היברידית לגרימת נזק כלכלי. אין הוכחה לקשר בין האירועים או למעורבות מדינה כלשהי. מומחה לביטחון תעופתי ציין כי היעדר דפוס ברור בבחירת היעדים והחברות עשוי להעיד על מטרה כללית לפגוע בפעילות התעופה באירופה.
במקרה של התרעה, מערך הביטחון בודק את מקור ההתרעה, שלב קבלתה (לפני המראה, באוויר או לאחר נחיתה), ואת הגורמים שהייתה להם גישה למטוס ולכבודה. הנחיות רשות התעופה הפדרלית האמריקנית (FAA) כוללות הבחנה בין איום כללי לממוקד, והפניית הטייס לייעוץ מומחה לחומרי נפץ במקרה הצורך. מטוס על הקרקע מורחק לאזור מבודד לבדיקות.
בישראל, מערך האבטחה בנתב״ג מצמצם את האפשרות להחדרת חומרי נפץ, אך יש להתייחס למידע המתקבל לאחר ההמראה. בחודש שעבר, טיסה של אוסטריאן איירליינס מתל אביב לסופיה נחתה עקב דיווח על פצצה, שלא נמצאה. חמישה ימים קודם לכן, שתי טיסות של דלתא לישראל קיבלו איום בפצצה, ללא ממצאים חריגים.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.