״דוצ׳ה״: סרט על משפחה יהודית-גרמנית מעורר דיון על אנטישמיות

השחקן מתאר את הסרט החדש ״דוצ׳ה״, העוסק במשפחה יהודית-גרמנית, כפרויקט יוצא דופן, המשלב טרגדיה והומור באופן שאינו אופייני לתסריטים גרמניים. לדבריו, הסרט, המבוסס על רומן משנת 2014, עורר קשיים בהפקה, במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023, אך ההפקה החליטה להמשיך בו דווקא בשל הרגישות הגוברת.

השחקן מציין כי אירועי ה-7 באוקטובר העצימו את תחושת הבדידות והאפליה בקרב יהודים בגרמניה, כפי שתיארו לו חברים. הוא הביע זעזוע מהתגברות האנטישמיות תחת מסווה של אנטי-ציונות, במיוחד בקרב גורמים הנחשבים ליברליים. הוא מאמין שסרטים כמו ״דוצ׳ה״ יכולים לעורר מחשבה ולערער תפיסות מושרשות, אך מדגיש שאמנות אינה אמורה לשכנע בכוח.

לדבריו, בעוד שאמנות חזותית נוטה להפגין עמדות חד-צדדיות, כולל הגנה על תנועות כמו BDS, תעשיית הקולנוע פחות קיצונית, אך עדיין קיימת בה "יראת כבוד" מפני הבעת עמדות פוליטיות. הוא השתתף בהפגנה הראשונה לאחר ה-7 באוקטובר, שם הבחין בהיעדרות בולטת של קולגות מהתעשייה. הוא מבקר את הגישה ה״פרו-פלסטינית״ הרואה רק ״אמת אחת״ וחתירה לחיסול ישראל, ומעריך שיחות עם קולגות מאיראן, המבינים מורכבות.

השחקן מודה שגם הוא חושש ממיצוב עצמו כ״האיש הישראלי״, ומעדיף שהסרט ידבר בעד עצמו. הוא מתאר כיצד הסרט הוצג בפני קבוצת יוצרים אירופאים, ועורר התנגדות מצד במאי גרמני ונורווגי, שטענו כי הוא ״חד-צדדי״ ו״מפלה״ את המפגינים הפלסטינים. הוא מגן על הסצנה, המתארת הפרעה להרצאה של סופר ישראלי, כמשקפת את תחושת חוסר האונים והייאוש.

הוא דוחה את הטענה כי לא ניתן היה ליצור סרט דומה על משפחה מוסלמית, ומציע ליצור סיפורים מורכבים על משפחות מוסלמיות בברלין. השחקן משבח את הגיוון, היכולת להתווכח, לחגוג ולקבל דעות שונות בעולם היהודי והישראלי, ומציין כי מבקרי ממשלת ישראל החריפים ביותר הם חבריו היהודים. הוא מוצא השראה ביכולת היהודית לשלב הסתגלות עם שמירה על מסורת, ולהתמודד עם סתירות באופן יצירתי.