לא רק חשמל: תחנות הכוח עשויות לייצר מיליארדים למשק

משק האנרגיה בישראל, הכולל אספקת חשמל זמינה ואמינה, מהווה מנוע צמיחה כלכלי משמעותי, ולא רק תנאי הכרחי לפעילות שוטפת של דירות, אזורי תעסוקה, מפעלים ותחבורה חשמלית. תכנון נכון של משק האנרגיה כבר היום מייצר ערך כלכלי של מיליארדי שקלים באמצעות השבחת קרקעות, הכנסות ממסים ומשיכת השקעות. אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני ישראל, לאחר ההתמודדות עם משבר הדיור, הוא קידום תשתיות לאומיות, ובראשן תשתיות האנרגיה, החיוניות למימוש פוטנציאל הפיתוח של המדינה.

צריכת החשמל בישראל צפויה לגדול בכ-3.5% בשנה, בין היתר בשל גידול אוכלוסייה, התרחבות התחבורה החשמלית וצמיחת חוות השרתים לטובת בינה מלאכותית. לפי הערכות, עד שנת 2040 יידרש המשק לתוספת כושר ייצור של 5,400 עד 9,000 מגה-ואט, בעוד יחידות ייצור קיימות בהיקף של כ-4,300 מגה-ואט צפויות לצאת משימוש. ללא מענה תשתיתי מתאים, ישראל עלולה להתמודד עם אובדן השקעות, מגבלות על פיתוח תעשיות ופגיעה בצמיחה הכלכלית.

הרפורמה במשק החשמל והחלטות תכנוניות שקידמו השקעות ועסקאות בהיקפים גדולים, יצרו שוק חדש, ודאות למשקיעים, והניבו הכנסות ממסים לרשויות. יוזמה של חברת אגד לתכנון מחדש של חניון אוטובוסים בעטרות לטובת הקמת תחנת כוח, צפויה להביא להשבחת קרקע של למעלה ממיליארד שקל.

קידום תחנות כוח חדשות נתקל לעיתים קרובות בהתנגדויות מקומיות (NIMBY), למרות הצורך הציבורי בחשמל. מערכת התכנון נדרשת לאזן בין בחינת השפעות סביבתיות ובריאותיות לבין צורכי המשק הלאומיים. החלטת ממשלה בנושא ביטחון אנרגטי מחייבת עתודה של 19 תוכניות לתחנות כוח, כאשר חלקן כבר מאושרות או בשלבי קידום. במקביל, מקודמות כ-40 תוכניות נוספות בתחום האנרגיה בוועדה לתשתיות לאומיות, הכוללות תחנות כוח, רשתות הולכה, מתקני אגירה ומיזמים לאנרגיות מתחדשות.

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, מדגיש כי פיתוח משק האנרגיה הוא צורך קריטי לצמיחת המשק ומייצר הזדמנויות כלכליות של מיליארדי שקלים. הוא מוסיף כי ההחלטות התכנוניות שמתקבלות כיום יקבעו את יכולתה של ישראל לפתח תעשיות, למשוך השקעות ולהמשיך לצמוח בעשורים הבאים, וכי המחיר הכלכלי של דחיית החלטות מורכבות עלול להיות גבוה.