תחקיר מיוחד חושף: כך הצליחה איראן לעקוף את הסנקציות - בעיצומה של המלחמה
תומצת מתוך Kikar HaShabbat על ידי baba
תחקיר של רויטרס חושף כי איראן הקימה רשת סודית של אלפי חברות וגופים פיקטיביים, המאפשרים לה לרכוש ציוד צבאי בהיקף של מיליארדי דולרים, גם בעיצומה של המלחמה. הרשת מייבאת רכיבים צבאיים, חומרי גלם וציוד מתקדם, כולל משאיות המוסבות למשגרי טילים, דרך נתיבים ימיים, אוויריים ויבשתיים. המערכת הפיננסית של הרשת מתוחכמת ומתבססת על חשבונות זרים, תוך עקיפת סנקציות בינלאומיות. בכירים אמריקאים הגדירו את הרשת כ"חבל ההצלה הצבאי של המשטר", המאפשר לו להמשיך להתחמש תחת לחץ בינלאומי.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- איראן הקימה רשת סודית של אלפי חברות פיקטיביות לרכישת ציוד צבאי במיליארדי דולרים.
- הרשת מאפשרת לאיראן לייבא רכיבים צבאיים, חומרי גלם וציוד מתקדם, כולל משאיות המוסבות למשגרי טילים.
- משלוחים צבאיים הגיעו לאיראן גם במהלך המלחמה דרך נתיבי מסחר ימיים, אוויריים ויבשתיים.
- המערכת הפיננסית של הרשת מתוחכמת ומתבססת על חשבונות זרים, תוך עקיפת סנקציות בינלאומיות.
- בכירים אמריקאים הגדירו את הרשת כ"חבל ההצלה הצבאי של המשטר האיראני".
- התחקיר מצביע על שינוי בגישת ישראל להפלת המשטר האיראני, בהתבסס על הבנת מקורות מימונו.
תחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס חושף כי איראן הקימה אימפריה פיננסית ורכש סודי, הכוללת אלפי חברות וגופים פיקטיביים, אנשי קש וחשבונות בנק ברחבי העולם, המאפשרים לה להמשיך לרכוש ציוד צבאי בהיקף של מיליארדי דולרים, גם בעיצומה של המלחמה. המערכת מאפשרת לאיראן להבריח רכיבים צבאיים, חומרי גלם לדלק רקטי, חומרי נפץ, חלקי מנועים ומכונות תעשייתיות מתקדמות, כאשר חלק מהמשלוחים הגיעו לאיראן גם במהלך המלחמה דרך נתיבי מסחר ימיים, אוויריים ויבשתיים.
על פי התחקיר, המבוסס על אלפי מסמכים בנקאיים, רישומי חברות ונתוני מכס, יותר מ-5,000 סוכנויות חשאיות הצליחו לייבא ציוד בשווי של לפחות שני מיליארד דולר מאז ינואר 2025. אחת מהן, בשם הקוד MOD 346428, רכשה ציוד בשווי 2.3 מיליארד דולר בין ינואר 2025 ליוני 2026. הסוכנויות רשומות תחת ראשי התיבות MOD, המתייחסים למשרד ההגנה האיראני, ולרבות מהן כתובת זהה לזו של המשרד בטהרן, אך רובן הוקמו למעשה רק בשנת 2013, כפתרון יצירתי לסנקציות המערביות.
התחקיר חשף כי איראן הצליחה לייבא מאות משאיות מתוצרת איטליה, שמוסבות לפלטפורמות ניידות להסתרת משגרי טילים. דוגמה לכך היא רכישת 435 משאיות איווקו על ידי סוכנות איראנית בין ינואר 2025 ליוני 2026, כאשר חלקן זוהו מאוחר יותר כמשאיות דומות לאלו שתקף פיקוד המרכז האמריקאני במרץ 2025. בנוסף, איראן ייבאה כמויות גדולות של טיטניום וכימיקלים מסין, המשמשים לייצור טילים ודלק רקטי, כאשר משלוח כימיקלים אחד באפריל 2025 גרם לפיצוץ קטלני בנמל בנדר עבאס.
גם לאחר תחילת המלחמה, נתיבי האספקה לא נקטעו לחלוטין. למרות ירידה ביבוא הצבאי במרץ, נרשמה התאוששות במאי, ומשלוחי חומרי נפץ מרוסיה הגיעו בהמשך. החלק הפיננסי של הרשת מתוחכם במיוחד: 97% מהעסקאות בוצעו ללא העברת מטבע בינלאומית, תוך שימוש בכסף שהוחזק בחשבונות זרים, לעיתים מהכנסות ממכירת נפט בלתי חוקית. בסוף 2024, 36 מהסוכנויות החזיקו יתרות מטבע זר בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. הרשת קשורה למשמרות המהפכה, לקרנות כלכליות הנשלטות בידי מקורבי המשטר ולבכירים בתעשיית הטילים והכטב"מים.
בכירים אמריקאים הגדירו את הרשת כ"חבל ההצלה הצבאי של המשטר", המאפשר לו להמשיך לסחור, לרכוש ולהתחמש תחת לחץ בינלאומי. התחקיר מציג תמונה מטרידה של מערכת בינלאומית שמצליחה להסתגל ולהמשיך להזרים ציוד לתעשיית הנשק האיראנית, גם בזמן שהעולם מתמקד בשדה הקרב. בישראל, בעקבות סיום המלחמה, נרשם שינוי בגישת ראש הממשלה נתניהו, המתבטאת בדיבורים על הפלת המשטר האיראני, מתוך הבנה שככל שיובן טוב יותר מקורות המימון של המשטר, כך יקל על ישראל וארה"ב לפעול להפלתו.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
