קרב הכרעה מול איראן: פצצת הענק להשמדת מתקן הגרעין ומחסום הקונגרס

ארצות הברית בחנה אפשרות לשימוש בפצצה הגרעינית B61-11, המיועדת לחדירת בונקרים תת-קרקעיים, נגד מתקני גרעין מבוצרים באיראן, כגון מתקן "הר המכוש" בנתנז. פצצה זו, בעלת עוצמה משתנה של עד 400 קילוטון, נועדה לחדור מטרים ספורים לתוך האדמה וליצור גל הדף סיסמי עוצמתי שימוטט מבנים עמוקים. הערכות צבאיות מצביעות על כך שפצצות קונבנציונליות חזקות, כמו ה-GBU-57 MOP, עשויות שלא להספיק להשמדת מתקנים בעומק של כ-100 מטרים בסלע גרניט.

במקביל, דווח כי הנשיא דונלד טראמפ הורה לצבא להכין תוכניות תקיפה מגוונות נגד איראן, הכוללות שימוש אפשרי בפצצת ה-MOAB, אך גם היא עשויה להתקשות מול סלע גרניט. ה-B61-11 נחשבת לנשק היחיד בעל פוטנציאל תיאורטי להשמיד מתקנים בעומק כזה.

בתוך כך, חל שינוי דרמטי ביחסי הסיוע הביטחוני בין ארה"ב לישראל. הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת הסיוע השנתי בסך כארבעה מיליארד דולר, תוך הסכמה עם ראש הממשלה נתניהו שישראל "כבר לא זקוקה" לו. שינוי זה עשוי להאיץ פיתוח מקומי של חימוש כבד או לשנות את סדרי העדיפויות של צה"ל.

תוצאות בחירות האמצע בארה"ב, שבהן הדמוקרטים השתלטו על הקונגרס, מהוות מכה לישראל. כניסתם של חברים ביקורתיים כלפי ישראל, כמו הסנאטור המוסלמי הראשון עבדול אל-סייד, צפויה להגביר לחץ פוליטי על ייצוא נשק אמריקאי לישראל, כולל הגבלות על משלוחי חימוש כבד. יכולתה של ישראל להסתמך על נשק אמריקאי מתקדם הופכת פחות ודאית.

ישראל עצמה מנהלת מאבק ממושך נגד תוכנית הגרעין האיראנית במשך למעלה מ-15 שנה, באמצעות פעולות סייבר (כמו סטקסנט), חבלה פיזית, חיסולים ותקיפות, אך ככל שהמתקנים מתעמקים, הצורך בפתרונות מתקדמים גובר.