כמעט 90% רווקים: הנתונים החריגים על יוצאי אתיופיה נחשפים
לקראת חג הסיגד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים חדשים על האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל, המונים כ-180 אלף איש. הנתונים מראים כי יוצאי אתיופיה מתחתנים בגיל מאוחר יותר ושיעור הרווקים גבוה יותר, וכן שישנה עלייה בשיעור המשפחות החד-הוריות. במערכת החינוך נרשמה עלייה בשיעור התלמידים בחינוך החרדי, בעוד שבתחום ההשכלה הגבוהה נשים מובילות באופן משמעותי. עם זאת, הדוח מצביע על פערים משמעותיים בתחום המשפט, שם שיעור יוצאי אתיופיה שעמדו לדין גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- כ-180,000 יוצאי אתיופיה חיים בישראל, כמעט מחציתם נולדו בארץ.
- יוצאי אתיופיה מתחתנים בגיל מאוחר יותר, ושיעור הרווקים בקרב צעירים גבוה משמעותית.
- כ-27% מהמשפחות ממוצא אתיופי הן חד-הוריות, כמעט כפול מהממוצע הארצי.
- שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך החרדי כמעט הוכפל בשנים האחרונות.
- נשים ממוצא אתיופי מובילות באופן משמעותי במקבלי תארים אקדמיים.
- שיעור יוצאי אתיופיה שעמדו לדין גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה.
לקראת חג הסיגד, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים חדשים על האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל, נכון לסוף שנת 2025. על פי הנתונים, חיים בישראל כ-179,900 תושבים ממוצא אתיופי, מתוכם כ-93 אלף ילידי אתיופיה וכ-86 אלף ילידי ישראל. העיר עם מספר התושבים הגבוה ביותר ממוצא אתיופי היא נתניה, עם כ-13,300 איש, ואחריה באר שבע ופתח תקווה. מבחינת אחוז מכלל תושבי העיר, קריית מלאכי מובילה עם 13.3%.
הנתונים חושפים כי יוצאי אתיופיה מתחתנים בגיל מאוחר יותר מהממוצע הארצי. גיל הנישואים הראשונים הממוצע לגברים אתיופים הוא 30.6 ולנשים 29, פער של למעלה משלוש שנים מהממוצע היהודי. בקרב בני 25 עד 29, 87% מהגברים ו-73% מהנשים ממוצא אתיופי רווקים, לעומת 67% מהגברים ו-54% מהנשים בכלל האוכלוסייה היהודית.
בנוסף, כ-27% מהמשפחות ממוצא אתיופי הן חד-הוריות, כמעט כפול מהשיעור בקרב כלל האוכלוסייה היהודית (כ-14%). לעומת זאת, שיעור המשפחות של זוגות עם ילדים גבוה יותר, כ-60% לעומת כ-56% בקרב כלל היהודים. גודל משק בית ממוצע אצל יוצאי אתיופיה הוא 3.59 נפשות, לעומת 2.98 בקרב משקי בית יהודיים.
במערכת החינוך, בשנת הלימודים תשפ"ה למדו כ-35 אלף תלמידים ממוצא אתיופי. שיעור התלמידים בחינוך החרדי כמעט הוכפל ועלה מ-3.7% ל-7.1%, בעוד השיעור בחינוך הממלכתי-דתי ירד מ-48.5% ל-43.1%. שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הדתי עמד על 78.4%, לעומת 74.1% בחינוך הכללי.
בתחום ההשכלה הגבוהה, בשנת תשפ"ה קיבלו 1,126 יוצאי אתיופיה תואר אקדמי, עלייה של 6.8%. נשים מובילות באופן משמעותי, כאשר 76.6% ממקבלי התארים היו נשים, לעומת 63.8% בקרב כלל מקבלי התארים.
עם זאת, הדוח מצביע על פערים משמעותיים בתחום המשפט. בשנת 2024, יוצאי אתיופיה היוו 7.8% מכלל היהודים והאחרים שעמדו לדין בישראל, למרות שהם מהווים כ-1.8% בלבד מהאוכלוסייה. בקרב קטינים שעמדו לדין, השיעור היה אף גבוה יותר, 8.6%. נתונים אלו מתייחסים למי שעמדו לדין ולא בהכרח להרשעות.