טראמפ הפסיד בבחירות למרות יתרונות, ניתוח הסיבות

ניתוח של ה"ניו יורק טיימס" מנסה להסביר מדוע מפלגת השלטון האמריקאית, הרפובליקנית, איבדה את תמיכת הבוחרים, למרות שבבחירות אמצע הקדנציה האחרונות היו לה סיכויים טובים לשמר אותה. עוד לפני שנה, הנשיא דונלד טראמפ נהנה משליטה ברשות המבצעת, צמיחה כלכלית ויוזמות פופולריות. אולם, הבחירות לקונגרס הסתיימו בתבוסה לרפובליקנים.

על פי הניתוח, התבוסה לא הייתה בלתי נמנעת. בסוף אוקטובר 2025, רמת התמיכה בטראמפ עמדה על כ-50%, והוא נהנה מיותר הזדמנויות ליישם את מדיניותו במהלך כהונתו השנייה. ממשלו חיזק את השליטה במנגנוני המדינה, שינה את מדיניות ההגירה והגביל תוכניות פדרליות בתחומי גיוון, שוויון והכלה (DEI). אולם, במקום להתמקד בהישגים, הנשיא נכנס לעימותים תכופים עם יריביו הפוליטיים, מה שהרחיק חלק מהבוחרים.

מדיניות ההגירה של טראמפ, שכללה חיזוק אבטחת הגבולות, זכתה לתמיכה ציבורית רחבה, אך פעולות ספציפיות, כמו פשיטות הגירה במינסוטה והתמקדות במקרים של הונאות קצבאות בקהילה הסומלית, עוררו מחלוקת. במקום להסביר את הצעדים, הבית הלבן נקט ב"רטוריקה קשוחה", מה שהוביל לאי שביעות רצון גם בתחומים שזכו לתמיכה בעבר. בדומה, המאבק בתוכניות DEI, שכלל ניסיון להחיל דרישות חדשות על אוניברסיטאות, עורר דיונים על חופש הביטוי והתערבות ממשלתית.

בזירה הבינלאומית, הצהרותיו של טראמפ על צירוף קנדה כמדינה ה-51 לארה"ב חיזקו את ההתנגדות הפוליטית בקנדה. היחסים עם דנמרק סביב גרינלנד פגעו ביחסים עם בעלות ברית אירופאיות. אולם, ההשפעה המשמעותית ביותר נבעה מהפעולות הצבאיות נגד איראן ביוני 2025, שהובילו לירידה בדירוג הנשיא. מבצע "זעם אפי" (Epic Fury), שהחל ב-28 בפברואר 2026, החריף את המחלוקות סביב שיתוף הפעולה האמריקאי-ישראלי והשפיע על הכלכלה, כולל עליית מחירי הדלק, מה שפגע בצרכנים שתמכו בטראמפ.

התבוסה הנוכחית שונה מזו של 2018, שכן טראמפ נהנה מיותר סמכויות וגיבוי מצד בתי המשפט. עם זאת, הדבר הגביר את אחריותו האישית לתוצאות. המסקנה העיקרית היא שהרפובליקנים איבדו תמיכה לא מחוסר הזדמנויות, אלא בשל הדרך שבה יושמו יוזמות הנשיא והעימותים התכופים, ולאו דווקא בשל מטרותיו.