שתי מערכות חוק, צדק סלקטיבי ומשבר אמון: מי שומר על שומרי הסף? | פרשנות

מאמר פרשנות מאת ד"ר איתן לסרי טוען כי הדמוקרטיה הישראלית ניצבת בפני משבר אמון חמור במערכת אכיפת החוק, המאופיין ביישום סלקטיבי של החוק. לטענתו, קיימת יד קשה מול הימין, אך כפפות משי מול חשדות לשחיתות וזיוף בחירות במגזר הערבי, מה שמוביל לטיוח בחסות גורמי משפט.

המאמר משווה את פרשת "טרור הקלפיות" והחשדות לזיוף בחירות, בעיקר במגזר הערבי, לפרשת הפצ"רית לשעבר, וטוען כי בשני המקרים נמנעה חקירה מעמיקה והתבצעה טיוח. הוא מציין כי התנהלות זו, הכוללת עיכובים, התעלמות מראיות והגנה על המערכת מפגיעה תדמיתית, חוזרת על עצמה כעת בפרשת הבחירות.

הכותב מביא כדוגמה את העימות בין ראש השב"כ דוד זיני ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ומציין כי למרות תשתית מודיעינית רצינית המצביעה על חשד להתערבות זרה ושוחד בחירות, נתקל ראש השב"כ בדרישות בירוקרטיות המעכבות חקירה. הוא טוען כי הדבר מעורר חשש כבד לגבי סדר העדיפויות המשפטי, וכי מוסד היועצת המשפטית הופך ממגן החוק למחסום בפני חוקרים.

בנוסף, המאמר מתייחס לפרשת "כוח 100", וטוען כי ההתנפלות המשפטית והתקשורתית חסרת התקדים על הלוחמים, שהתבססה על טענות שווא, פגעה במורל הלוחמים, במטרות המלחמה וביחסי ישראל הבינלאומיים. הוא משווה זאת לאוזלת היד וההססנות בחקירת חשדות לזיופי בחירות, ומצביע על אכיפה בררנית.

לגבי פרשת "טרור הקלפיות", מציין הכותב כי ממצאים כמו תפיסת מעטפות מזומנים ופתקי הצבעה מעידים על מנגנון מאורגן של קניית קולות. הוא מדגיש את החשד להתערבות זרה ומימון ממדינות כמו קטאר או טורקיה, המעביר את האירוע מתחום הפלילי לתחום הפגיעה בריבונות הלאומית. הוא קורא להקמת צוות חקירה עצמאי, חקירה פיננסית בין-לאומית, חקירת הדרג הפוליטי ומיצוי הליכים חוקתיים.