איך משקמים מקום שעבר שנים קשות? לומדים מקופנהגן

ינס קרמר מיקלסן, שכיהן כראש עיריית קופנהגן בין השנים 1989 ל-2004, מספר על תהליך השיקום שעברה העיר בתקופתו, תוך התמקדות בחשיבותן של תשתיות, בעיקר מערכת המטרו, כגורם מרכזי להצלחה. בתקופתו, קופנהגן סבלה מאבטלה גבוהה, גירעון תקציבי, ובריחת השקעות, אך בזכות פיתוח תשתיות, צמיחה כלכלית, וירידה דרסטית באבטלה, העיר הפכה לאחת הערים הטובות בעולם למגורים.

מיקלסן, כיום מומחה לשיקום ערים, משווה את המצב בקופנהגן לזה שבגוש דן בישראל, ומדגיש כי למטרו בגוש דן פוטנציאל לחולל שינוי דומה, תוך הגדלת התוצר בכ-3%-4%. הוא מציע מספר עקרונות לשיקום ערים: שקיפות מלאה מול הציבור לגבי לוחות זמנים והפרעות, יצירתיות במימון פרויקטים (כמו מכירת קרקעות סמוכות לתחנות מטרו עתידיות ליזמים), ונחישות והתמדה מול קשיים וביקורת.

עקרון נוסף שמיקלסן מדגיש הוא חשיבותן של בריתות פוליטיות חוצות מפלגות, כפי שחווה בעבודתו עם שר האוצר השמרן הנינג דירמוזה, למרות היותו סוציאל-דמוקרט. הוא סבור ששיתוף פעולה כזה חיוני להצלחת פרויקטים לאומיים. בנוסף, הוא מדגיש את הצורך בחיבור התושבים לעיר באמצעות תרבות ופנאי, עוד לפני השלמת פרויקטי התשתית, כדי לשקם את אמון הציבור ואהבתו לעיר.

מיקלסן, שגדל במשפחה ממעמד הפועלים והיה המורה הראשון במשפחתו שהגיע לתיכון, הפך בגיל 37 לראש העיר הצעיר ביותר בתולדות קופנהגן. הוא מודה כי היו ביקורות על החלטותיו, כמו מכירת קרקעות ציבוריות והשפעת הפיתוח על מחירי הדיור, אך מדגיש את חשיבות ההתמדה והאמונה בפרויקט. הוא אף מציע לייעץ לפרויקט המטרו הישראלי, תוך שהוא מציין כי גם בהצלחות גדולות, תמיד יהיו מי שימצאו על מה להתלונן.