אין לי בגרות, אין לי תואר. "האוטונומיה החרדית" היא לא דבר להתהדר בו, וגם לא לשמר
תומצת מתוך TheMarker על ידי baba
מירב עלמה סבר מגיבה לטענותיו של אלי פלאי בנוגע לאוטונומיה החרדית, וטוענת כי הוא מגן על הגבלת ההשכלה בציבור החרדי, בעוד שילדיו וילדי מקורביו זוכים להשכלה גבוהה. סבר מציגה דוגמאות לפער בין הצהרותיו של פלאי למציאות, ומבקרת את עיתונו על סינון מידע. היא טוענת כי המדינה כופה הלכה על כלל האזרחים, ומדגישה את העלות הכלכלית והחברתית של אי שילוב החרדים.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מירב עלמה סבר מבקרת את אלי פלאי על הגבלת השכלה בציבור החרדי תוך הענקתה למקורביו.
- סבר טוענת כי פלאי, כבעלי "משפחה", משמש כ"שומר סף" המגביל מידע בציבור החרדי.
- הכותבת מציגה דוגמאות לכפייה דתית במרחב הציבורי בישראל.
- היא מצביעה על עלות כלכלית וחברתית גבוהה של אי שילוב חרדים בשוק העבודה ובצבא.
- סבר טוענת שהחירות המוצעת על ידי פלאי שמורה רק להנהגה החרדית וילדיה.
מירב עלמה סבר, עיתונאית וסופרת, מגיבה לטענותיו של אלי פלאי, בעלי השבועון החרדי "משפחה", בנוגע ל"אוטונומיה החרדית" וטענתו כי המדינה אינה אמורה להחליט איזה אורח חיים הוא הנכון. סבר, שגדלה בבני ברק וחסרה השכלה אקדמית בשל הגבלות שהוטלו על ידי הקהילה החרדית, טוענת כי פלאי, למרות שהוא מגן על האוטונומיה החרדית, דואג לכך שילדיו וילדי מקורביו יזכו להשכלה גבוהה ולימודי ליבה, בעוד ששאר הציבור החרדי מופלה לרעה.
סבר מביאה דוגמאות אישיות וציבוריות הממחישות את הפער בין הצהרותיו של פלאי לבין המציאות. היא מציינת כי עוזרים של חברי כנסת לשעבר כמו משה גפני ואורי מקלב, שקידמו חוקי הפרדה, הם בעלי תארים, וכי גם נכדיו של הרב הראשי דוד יוסף לומדים במוסדות עם לימודי ליבה. היא מוסיפה כי משפחות של שרים לשעבר בש"ס ופוליטיקאים אחרים, המגנים על ההפרדה, שולחים את בנותיהם ללימודים אקדמיים מעורבים.
היא מבקרת את פלאי על כך שהוא משמש כ"שומר הסף" של הציבור החרדי דרך עיתונו, "משפחה", ומונע פרסום של דעות ומידע שאינם תואמים את הקו המפלגתי, תוך שהיא מציינת כי העיתון אף העניק במה לאדמו"ר מסאטמר, המבקר את מדינת ישראל. סבר טוענת כי פלאי מציג תרחיש דמיוני של פגיעה ב"אוטונומיה החילונית", בעוד שבפועל, המדינה כופה הלכה על כלל אזרחיה, כפי שבא לידי ביטוי במגבלות על נישואים אזרחיים, כפייה דתית במרחב הציבורי, והיעדר תחבורה ציבורית בשבת.
לבסוף, סבר מדגישה את העלות הכלכלית והחברתית של אי שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה ובצבא, ומציינת כי הציבור הלא-חרדי מסבסד את החרדים בסכומים ניכרים. היא מסכמת בכך שהחירות שפלאי מוכן להעניק שמורה רק להנהגה ולמקרובים אליה, ולא לילדים שגדלים ללא הזדמנויות שוות, כפי שהיא עצמה חוותה.
מוזכרים