המשפחות חזרו ליריחו: ומה עם קללת יהושע?
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
שמונה משפחות יהודיות נכנסו ליריחו, מהלך שמחזיר לדיון את קללת יהושע בן נון. החוקר ישראל שפירא מציג נימוקים הלכתיים להתיישבות, לפיהם הקללה חלה רק על בניית חומות או על אדם ספציפי. במאה ה-19 נעשה ניסיון להקים מושבה יהודית ביריחו, אך הוא נכשל. כניסת המשפחות כעת נתפסת כסגירת מעגל היסטורית.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- שמונה משפחות יהודיות נכנסו ליריחו, מהלך המעורר דיון הלכתי על קללת יהושע.
- החוקר ישראל שפירא מציג נימוקים הלכתיים המתירים התיישבות יהודית ביריחו.
- במאה ה-19 נעשה ניסיון להקים מושבה יהודית בשם פתח תקווה ביריחו, אך הוא נכשל.
- הנימוקים ההלכתיים מתבססים על הבחנה בין בניית חומות להקמת בתי מגורים.
- הקללה על פי פרשנויות שונות, מכוונת לאדם ספציפי או אינה חלה על בנייה מחדש.
- ההתיישבות המחודשת ביריחו נתפסת כסגירת מעגל היסטורית.
שמונה משפחות יהודיות נכנסו ליריחו, מהלך שמחזיר לדיון את קללת יהושע בן נון על בניית העיר. החוקר ישראל שפירא התייחס לסוגיה והציג נימוקים הלכתיים להתיישבות במקום, תוך שהוא חושף כי כבר במאה ה-19 תוכננה מושבה יהודית ביריחו. שפירא הסביר כי קללת יהושע, על פי פסיקות רבנים שונים, חלה רק על בניית חומות העיר ולא על הקמת בתי מגורים, או שהיא מכוונת לאדם ספציפי ולא לציבור. הוא ציין כי גם בתקופת בית שני התקיימה עיר יהודית ביריחו.
בשנת 1872, קבוצת יהודים מירושלים, בהם יואל משה סלומון ויהושע ילין, ניסתה לרכוש אדמות ביריחו ולהקים מושבה בשם פתח תקווה. היוזמה לא יצאה לפועל מכיוון שהסולטן העות'מאני סירב למכור אדמות לזרים, והמושבה הוקמה לבסוף במיקומה הנוכחי בשנת 1878.
שפירא רואה בכניסת המשפחות ליריחו כיום סגירת מעגל היסטורית, המחדשת את היישוב היהודי העתיק בעיר.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
