האם אילה חסון היא הסנונית שמבשרת את ירידת נתניהו מהבמה?

העיתונאית אילה חסון מואשמת בעיתונות מוטה ובהתאמת דף המסרים של הליכוד, עוד לפני שעברה לתאגיד השידור הישראלי. לפי הביקורת, חסון, יחד עם אורחים שהביאה לאולפן, שימשה כ"שכפ"ץ" לראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. שידוריה, הכוללים לטענת המבקרים שקרים ועיוותים, הופצו לעיתים קרובות דרך חשבון הטוויטר של נתניהו, ביצירת מעגל תעמולה הדדי.

בכירים בתאגיד, כולל המנכ"ל גולן יוכפז, ידעו על חוסר העיתונאות האובייקטיבית אך השאירו את חסון בתפקידה ואף קידמו אותה, מתוך נוחות וחשש מחקיקה נגד התאגיד מצד שר התקשורת שלמה קרעי ונתניהו. חסון הושוותה ליעקב ברדוגו, כנציגת נתניהו במערכת התקשורת.

תחקיר של אביב הורביץ מצא כי במשך כשנתיים לאחר ה-7 באוקטובר, חסון ביקרה את נתניהו רק ארבע פעמים למשך 55 שניות בסך הכל. היא האשימה בעיקר גורמים כמו היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות, מערכת הביטחון, האופוזיציה, ובכירים במערכת המשפט והביטחון, תוך שהיא מפחיתה מאחריותו של נתניהו. כמו כן, היא אימצה את עמדת הליכוד בנוגע לוועדת חקירה ממלכתית, לאחר שבתחילה הביעה תמיכה בהקמתה.

המאמר מציין כי התבטאויותיה הגזעניות של חסון כלפי בדואיות וטענותיה על מעטפות שהגיעו למצביעים ערבים, תואמות את מסרי נתניהו. השאלה הנשאלת היא מדוע רק כעת נדרשת חסון להתנצל, והאם הדבר מבשר על תחילת סוף דרכו הפוליטית של נתניהו, כשהפחד מלשכתו מתחיל להתפוגג.