מחקר: הזכאות לסייעות רפואיות ממומשת בעיקר ביישובים חזקים

מספר הסייעות הרפואיות לתלמידים אלרגיים למזון בבתי הספר כמעט הוכפל בארבע שנים, מ־4,655 בתשפ"א ל־8,676 בתשפ"ה, בעלות שעברה את חצי מיליארד השקלים. מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שנערך על ידי ד"ר שרית סילברמן ופרופ' נדב דוידוביץ', חושף פערים גדולים במימוש הזכאות לסייעת בין יישובים חזקים וחלשים, מה שמחזק את היתרון התקציבי של יישובים מבוססים.

המחקר, המתבסס על נתוני הצהרות בריאות של הורים בשנים 2021-2025, בחן את מדיניות משרד החינוך בנושא אלרגיה למזון. מדיניות ישראל, הכוללת איסור על הכנסת מזון אלרגני וסייעות צמודות, ייחודית בעולם. שיעור התלמידים המצהירים על רגישות למזון זינק מ־1.22% בתשפ"ב ל־2.52% בתשפ"ה, ושיעור נשיאת מזרק אפינפרין (אפיפן) עלה מ־0.37% בתשפ"ג ל־0.53% בתשפ"ה, כאשר השיעור הגבוה ביותר נרשם בכיתות א'-ב'.

הפער במימוש הזכאות לסייעת ניכר בין יישובים חזקים וחלשים. בתשפ"ה, שיעור המצהירים על הצורך באפיפן עמד על 0.12% ביישובים מהאשכולות הכלכליים הנמוכים ביותר (2-1), לעומת 1.1% ביישובים מהאשכולות הגבוהים ביותר (10-9), פער של פי תשעה. החוקרים מסבירים כי תמריץ המדיניות פועל בעיקר ביישובים חזקים, בשל נגישות מוגבלת לרופאי אלרגיה בשכבות החלשות והיכולת של הורים מבוססים לממן רפואה פרטית.

עלות הסייעות הצמודות בתשפ"ה הגיעה ל־523 מיליון שקל, גבוהה יותר מעלות הצבת אחות קבועה בכל בית ספר יסודי וחטיבת ביניים (462-488 מיליון שקל). אחיות, לעומת זאת, יכולות לטפל במגוון צרכים בריאותיים. בנוסף, מודל הסייעות מקצה את רוב המשאבים להגנה על תלמידי א'-ב', בעוד שמתבגרים סובלים מרוב ההתקפים. החוקרים ממליצים לבחון מחדש את מדיניות הסייעת הצמודה, ופרופ' דוידוביץ' מברך על פיילוט לבחינת החזרת מודל האחיות. האיגוד הישראלי לאלרגיה קרא גם הוא לבטל את הסייעות הצמודות ולבחון את חלופת אחות בית הספר.