להתראות ל-4 מיליארד דולר: התוכנית שתהפוך את הפסקת הסיוע האמריקאי ליתרון ישראלי | אבי אשכנזי
הפסקת הסיוע האמריקאי מחייבת את ישראל לפתח עצמאות בתחום החימושים, תוך שימוש בכספים לרכישות פנימיות וחיזוק התעשייה המקומית. התוכנית כוללת רכישות צבאיות משמעותיות, אך התשלום בשקלים או בעסקאות חליפין. בנוסף, משרד האוצר פועל לשינוי מודל שירות הקבע, בעקבות עיוותים כלכליים שהובילו לעלות גבוהה יותר של חיילי מילואים לעומת אנשי קבע.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הפסקת הסיוע האמריקאי מחייבת את ישראל לפתח עצמאות בתחום החימושים.
- הכספים יופנו לרכישות צבאיות פנימיות ולחיזוק התעשייה הביטחונית הישראלית.
- התשלום עבור רכישות צבאיות מארה"ב יתבצע בשקלים או בעסקאות חליפין.
- התוכנית כוללת רכישת ספינות, צוללות והגדלת כוחות שריון, הנדסה ורגלים.
- משרד האוצר מתכנן מודל חדש לשירות קבע עקב עלויות גבוהות של חיילי מילואים.
- הסיוע האמריקאי בעבר גרם לרכישות מיותרות ולבריחת טכנולוגיה.
הפסקת הסיוע האמריקאי לישראל, כפי שהוצהר על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אינה סוף העולם, אך היא מחייבת את ישראל לפתח עצמאות בתחום החימושים, כפי שהומלץ בוועדת נגל לאחר מלחמת "חרבות ברזל". כספי הסיוע, שתרמו רבות לצה"ל, גרמו לעיתים לקריסתן של תעשיות ישראליות, לאובדן עצמאות בתחומי פיתוח וייצור, והפסד שווקי ייצוא והכנסות ממיסים.
על פי התוכנית, ישראל תמשיך לרכוש פלטפורמות צבאיות מארה"ב, אך התשלום יתבצע בשקלים או בעסקאות חליפין, מה שיחזק את התעשייה הישראלית ויגרום לה להיות תחרותית מול חברות אמריקאיות. צה"ל, באמצעות פיתוחים טכנולוגיים המוצגים בשדה הקרב, יקדם מכירות הן לתעשייה הביטחונית האמריקאית והן לישראלית, כפי שקרה עם מטוסי ה-F-35 ומערכות החץ וכיפת ברזל.
התוכנית כוללת גם רכישת ספינות מלחמה, צוללות, הקמת חטיבות שריון והנדסה נוספות, והגדלת חיל הרגלים, כאשר הגדודים החדשים יחולקו בין החטיבות הקיימות לחיסכון. חלק מההוצאה יחזור לקופת המדינה באמצעות מיסים ועסקאות פנימיות. גורמים במשרד האוצר טוענים כי הסיוע האמריקאי גרם לצה"ל לרכוש מוצרים שלא היה זקוק להם, רק כדי למצות את התקציב הדולרי, ואף עודד בריחת טכנולוגיה לארה"ב.
במקרה של הפחתת מימון מצד ארה"ב או גורם אחר, ישראל תוכל לפרוס את התחייבויותיה על פני 13 שנים במקום עשור. בנוסף, משרד האוצר מתכנן מודל חדש לשירות הקבע, בדגש על קבע קצר, כדי לטפל בעיוות הכלכלי שנוצר בו חיילי מילואים מרוויחים פי שלושה עד ארבעה יותר מאנשי קבע, מה שמוביל לעדיפות של שחרור מהצבא וחזרה כשכירים.
התלות בתקציב הדולרי האמריקאי הובילה בעבר לדרישה ממערכת הביטחון מחברות ישראליות להעביר פסי ייצור לארה"ב כדי לרכוש מהן מוצרים בכספי הסיוע, ולא בשקלים. המדיניות הכלכלית של ישראל סבלה מאי-התאמה בין דרישות משרד הביטחון להצעות משרד האוצר, כאשר שני הצדדים הציגו עמדות מוגזמות במשא ומתן. משרד האוצר הבין כי מדיניות זו עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
