"אני מבין שאני מת": יוחאי בדלוב מתאר את הרגעים הקשים

יוחאי בדלוב, לוחם גולני ותלמיד ישיבת ההסדר בירוחם, שיתף את תלמידי הישיבה בסיפור פציעתו הקשה בקרב בשג'אעייה לפני כשנתיים וחצי, ובתהליך השיקום שעבר. בדבריו, הביע בדלוב סלידה מהאמירה כי חבריו נפלו כדי לאפשר חיים בשקט, וטען כי נפלו למען חיים משמעותיים. הוא סיפר על תחושת הכעס שנותרה לו מהלחימה בשג'אעייה, ותיאר אותה כמשחק מחבואים בו כוחותיו נכנסים, הורגים מחבלים ויוצאים, בעוד המחבלים שבים למקום. במהלך הקרב נפגע בדלוב מתשעה קליעים, שפגעו ברגליו, בטנו ובצווארו, וגרמו לפגיעה בחוט השדרה. הוא תיאר את הרגעים בהם שמע חיילים צועקים שהוא מת, והתכונן למותו בתפילה. לדבריו, נדר נדר שאם יינצל, יקדיש את כל מה שיש לו לצדקה. חברו, אהרון אלקן, חזר תחת אש כדי לחלצו. מצבו היה קשה ביותר, וכוחות הרפואה אף התקשו לזהות דופק. לאחר טיפול ראשוני ופינוי במסוק לבית החולים סורוקה, התברר כי הוא סובל משיתוק מהצוואר ומטה. בדלוב עבר תקופת שיקום ארוכה, במהלכה היה תלוי לחלוטין באחרים. הוא סיפר כי אחד השיעורים המרכזיים שלמד הוא המעבר מתלות לעצמאות. לאחר כשנה של שיקום, החליט לחזור לישיבה לאחר שנתיים של טיפולים, מתוך הבנה שניתן תמיד להמשיך ולהשתפר, אך בחר לחזור למקום מוכר המעניק לו תמיכה.