שלוש הבשורות של טראמפ אינן חיוביות לציבור בישראל

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי ארה"ב צפויה להפסיק את הסיוע הביטחוני לישראל, מהלך שנתפס בישראל כשלוש בשורות שליליות. הראשונה היא ביטול הסיוע הצבאי בסך 7.6 מיליארד דולר לשנים 2027 ו־2028, השנייה היא היעדר הסכם סיוע כלל בעשור הבא (2029-2038), והשלישית היא שהחלטות אלו התקבלו עוד לפני גיבוש מנגנון שיתוף פעולה צבאי בין המדינות. החלטות אלו, שאינן צפויות, מעוררות דאגה תקציבית ונתפסות ככישלון אישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיווה לשלוט בתהליך השינוי ביחסי הסיוע.

נתניהו, שסבר כי מעמדה של ישראל בארה"ב השתנה והלגיטימיות הציבורית לסיוע ירדה, דגל בגישה של מעבר לשיתוף פעולה צבאי במקום סיוע, אך רצה לעשות זאת בהדרגה. הוא העריך כי ישראל תצטרך למצוא מקורות תקציביים חלופיים בהיקף של כ־12 מיליארד שקל בשנה, המהווים כ־1.7% מתקציב המדינה. גישה זו תואמת את עמדתו של רון דרמר, המדבר על השקעה של מאה מיליארד דולר בשיתוף פעולה. לעומת זאת, גורמים כמו האלוף יעקב עמידרור ותת־אלוף יעקב נגל המליצו לנסות להשיג סיוע בהיקף גדול יותר.

נתניהו מינה את מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, לנהל משא ומתן על ירידה הדרגתית בסיוע ועל ביסוס תוכנית שיתוף פעולה. עם זאת, דברי טראמפ, שביטל את ההדרגתיות ואת השנתיים האחרונות של ההסכם הנוכחי, מחלישים את שליטתו של נתניהו בנרטיב של הפסקת סיוע מרצון. ההשלכות התקציביות מיידיות, שכן כספים רבים כבר הוקצו למטרות קונקרטיות. ישראל תצטרך לממן בעצמה רכש מטוסים והגנה אווירית, מה שיגדיל את תקציב הביטחון ויקשה על שמירת השירותים האזרחיים.

הפסקת הסיוע אינה תלויה בחתימה על הסכם שיתוף פעולה, שבו כל צד ישלם 50% מפרויקטים משותפים. הסכם כזה יכול היה להקל תקציבית, אך כעת אין עליו הסכמה. יש לציין כי דברי טראמפ נאמרו ביום בחירות בארה"ב, וייתכן שהמציאות תהיה שונה, עם הפסקה הדרגתית של הסיוע.