בנק ישראל חושף: זו הסיבה האמיתית להיחלשות השקל ברבעון האחרון

בנק ישראל פרסם דוח המסכם את הרבעון השלישי של שנת 2026, המצביע על היחלשות משמעותית של השקל מול מטבעות מרכזיים. השקל איבד כ-2.9% מערכו מול הדולר האמריקאי, כ-2.4% מול האירו, ו-2.8% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל. היחלשות זו התרחשה על רקע מגמה מעורבת של הדולר בעולם, ולא כחלק מהתחזקות גורפת שלו.

הסיבה המרכזית להיחלשות השקל נעוצה בשינוי בפעילותם של גופים מוסדיים ובנקים. הגופים המוסדיים, הכוללים קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח, צמצמו באופן דרמטי את מכירות המט"ח נטו שלהם, מכ-13.8 מיליארד דולר ברבעון השני לכ-4.4 מיליארד דולר בלבד ברבעון השלישי. במקביל, המגזר הפיננסי, בעיקר בנקים מסחריים, עבר ממכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם לרכישות מט"ח נטו בהיקף של כ-3.7 מיליארד דולר. לעומתם, המגזר העסקי צמצם משמעותית את רכישות הדולרים שלו, מ-12.1 מיליארד דולר ל-1.7 מיליארד דולר.

תושבי חוץ המשיכו למכור מט"ח נטו בהיקף דומה לרבעון הקודם, כ-6.5 מיליארד דולר, בעוד שבנק ישראל נמנע מהתערבות פעילה במסחר. למרות ירידה בתנודתיות בפועל של שער השקל-דולר (סטיית תקן בפועל ירדה ל-9.0%), השוק הנגזרים והאופציות מציג תמונה שונה, עם עלייה בסטיית התקן הגלומה (המשקפת ציפיות לתנודתיות עתידית) לרמה של 10.1%. רמה זו גבוהה מהממוצע בשווקים מתעוררים ומפותחים, ומעידה על פרמיית אי-ודאות גבוהה בשוק המקומי.

נפח המסחר היומי הממוצע בשוק המקומי הצטמצם ב-9.1% ועמד על 16.0 מיליארד דולר, בעיקר עקב ירידה בעסקאות המרה ישירות. עם זאת, חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל זינק ל-41.4%, מה שמצביע על הגברת מעורבותם בזירה המקומית.