דו"ח חושף פערים בבריאות בין יהודים וערבים בישראל

דו"ח חדש של "מדדי איכות בריאות הקהילה" לשנת 2025 חושף פערים משמעותיים בשירותי הבריאות בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל. הדו"ח מצביע על שיעורי השמנה גבוהים יותר בקרב בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך, ירידה בהיענות לבדיקות סקר לסרטן, ועלייה מתמשכת בצריכת תרופות נגד דיכאון וחרדה.

הדו"ח מצא קשר ישיר בין מצב כלכלי לשיעורי השמנה, במיוחד בקרב נשים. שיעור ההשמנה בקרב נשים מהשכבות בעלות ההכנסה הנמוכה עמד על 36.8%, לעומת 19.1% בקרב נשים מהשכבות בעלות ההכנסה הגבוהה. בקרב גברים, הנתונים היו 27.3% לעומת 19% בהתאמה. החברה הערבית בולטת בשיעורי השמנה גבוהים, עם 35% מהנשים בגילאי 20-64 ו-53% מהנשים בגילאי 65-84 סובלות מהשמנה. בקרב כלל האוכלוסייה, מעל 62% מהגברים וכ-57% מהנשים בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל או השמנה.

עם זאת, הדו"ח מציין ירידה בשיעורי ההשמנה בקרב קשישים, המיוחסת לשימוש בתרופות להרזיה. לעומת זאת, נרשמה עלייה הדרגתית בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בגיל 7, שהגיעה ל-8.6% בשנת 2025, הנתון הגבוה ביותר מאז תחילת המעקב ב-2014.

בנוגע לבדיקות סקר לסרטן, הדו"ח מראה פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. רק 53% מהגברים החרדים עברו בדיקות סקר לסרטן המעי הגס, לעומת 64.4% בקרב כלל האוכלוסייה ו-62.5% בחברה הערבית. גם בבדיקות סרטן השד וצוואר הרחם נרשמו פערים הקשורים לרמה הכלכלית. 76.1% מהנשים מהשכבות בעלות ההכנסה הגבוהה עברו בדיקת ממוגרפיה, לעומת 66.8% מהשכבות בעלות ההכנסה הנמוכה. בבדיקות לסרטן צוואר הרחם, הפער גדול אף יותר: 80.3% מהנשים מהשכבות המבוססות לעומת 49.7% מהשכבות בעלות ההכנסה הנמוכה.

בתחום בריאות הנפש, צריכת תרופות נוגדות דיכאון עלתה ב-14% בהשוואה ל-2022, והגיעה ל-703 רכישות לכל אלף איש ב-2025. החברה הערבית רשמה את העלייה הגדולה ביותר בצריכת תרופות אלו (29%), וכן עלייה בצריכת תרופות לחרדה.

ראש התוכנית הלאומית למדדי איכות בריאות הקהילה, רונית קלדרון-מרגלית, ציינה כי חל שיפור בהיענות לבדיקות סרטן צוואר הרחם וירידה בתמותה ממנו, הודות לגילוי מוקדם וחיסון נגד HPV. עם זאת, היא הביעה דאגה מהקיפאון בהתקדמות בדיקות סרטן המעי הגס, למרות העלייה מ-12% ב-2003 לכ-65% כיום. היא הדגישה את חשיבות הגילוי המוקדם והסרת שינויים חשודים, וקראה להגביר את המודעות ולעודד קבוצות יעד לבצע את הבדיקות. הדו"ח, המופק על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, עוקב אחר מדדי בריאות הציבור ופערים בשירותים רפואיים מאז 2014.