האם לשב"כ סמכות לחקור חשדות לשוחד בחירות?

עורך הדין חסן ג'ברין, מנהל מרכז "עדאלה" למען האזרחים הערבים, העלה ספקות לגבי סמכות השב"כ לחקור חשדות לשוחד בחירות, וטען כי מדובר בנושא אזרחי ולא ביטחוני. לדבריו, העובדה שחבר כנסת חשוד בפרשה נותרת חסויה, למרות שהיא נוגעת לבחירות בעלות אופי ציבורי, מעוררת תהיות. ג'ברין הדגיש כי מציאת כספים אצל אנשים אינה מעידה בהכרח על קניית קולות, ויש להוכיח שהכסף ניתן בתמורה להתחייבות להצביע למפלגה מסוימת.

הוא הסביר כי מימון פעילות בחירות לגיטימית, כמו הסעת בוחרים או כיבוד פעילים, אינו מהווה שוחד בחירות. שוחד, לעומת זאת, מוגדר כתשלום כסף תמורת הצבעה. ג'ברין הוסיף כי מקור הכספים אינו הגורם המכריע בהוכחת עבירת שוחד, אלא ההוכחה לקשר ישיר בין התשלום להצבעה. מפלגות וארגונים מחויבים לתעד את הוצאותיהם, והבעיה המשפטית עשויה להיות אי-רישום כספים או שירותים, ולא בהכרח מקור המימון.

ג'ברין מתח ביקורת על מעורבות השב"כ בחקירה, וציין כי בית המשפט העליון קבע בעבר ששימוש בכלים של השב"כ בנושאים אזרחיים דורש בסיס חוקי מפורש. הוא הסתמך על פסיקה קודמת בנוגע לשימוש בכלים טכנולוגיים של השב"כ במקרים אזרחיים, שבה נקבע כי הדבר דורש חוק מיוחד. לטענתו, התערבות גורמים חיצוניים אינה מספיקה כדי להעניק לשב"כ סמכויות חקירה, ויש לטפל בחשדות אלו באמצעות המשטרה.

עוד ציין ג'ברין כי הוכחת שוחד בחירות היא מורכבת, שכן הצבעת הבוחר חסויה. הוא הדגיש כי יש צורך בראיות מוצקות, כגון הקלטות או הודעות, כדי להוכיח הצעת כספים תמורת הצבעה, אך יש להבחין בין הוצאות בחירות לגיטימיות לשוחד. לסיום, העלה תהיות לגבי תזמון פתיחת החקירה, וטען כי אם הייתה למשטרה אינפורמציה מוקדמת, היה עליה לפעול מיד, ולא להמתין לסיום הבחירות, מה שעלול לפגוע באמון בתוצאות הבחירות ובהרכבת הממשלה.