ראש הרמטכ"ל לשעבר: מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה ניתנת למניעה

ראש הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, הגדיר את מתקפת ה-7 באוקטובר ככישלון שניתן היה למנוע, ודחה בתוקף את הטענה לבגידה מתוך המערכת הישראלית. בנאום שנשא ביום ראשון, 1 בנובמבר, בכנס של ארגון "שערי חוק" בניו יורק, קרא להנהגה הפוליטית להצהיר באופן פומבי וברור שלא הייתה בגידה.

לדברי הלוי, הוא יודע כיצד התרחשה ה"קטסטרופה" בפרטי פרטים, ודחה את האפשרות שקולגות שלו, שסיכנו את חייהם במשך עשורים, יבחרו לסייע לחמאס. הוא הדגיש כי מהלך כזה ידרוש רשת רחבה של סייענים, ולא נמצא אדם אחד כזה במשך שלוש שנים.

בהתייחסו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ציין הלוי שישראל צריכה לסיים את התחקירים ולהציב שאלות קשות, כפי שכבר נעשה בצבא. הוא הוסיף כי הדבר נחוץ הן להפקת לקחים והן לשיקום החברה. "צריך להסתכל לכישלון בעיניים כדי שנוכל לתקן אותו", אמר.

הלוי הזכיר את תמונתה של שיר ביבס עם ילדיה ואת הפחד בעיניה, והדגיש כי הצבא לא היה שם בזמן כדי לעזור ולהציל אותה, וזהו הכישלון. הוא הסביר כי הערכת המודיעין השגויה לגבי כוונות חמאס נבעה מכך שאיומים כמו איראן וחיזבאללה נחשבו לעדיפים, וחמאס נתפס כמי שאינו מעוניין במלחמה אלא בשליטה על הגדה המערבית. לדבריו, חמאס השקיע מאמצים רבים ליצור הערכה זו.

הלוי ציין כי יחיא סינוואר, ראש חמאס ומארגן המתקפה, שאף להשיג הפתעה והתקפה סימולטנית, וכי היה בטוח שישראל לא תפתח במבצע קרקעי בשל מורכבות הזירה. הוא הודה שישראל תרמה ליצירת תפיסה זו. למרות זאת, בסביבות הצהריים של ה-7 באוקטובר, ישראל העבירה מסר לחיזבאללה כי היא עוקבת אחר פעולותיה וכל תזוזה תגרור תגובה חריפה.

לגבי האפשרות של "ניצחון מוחלט", הלוי לא ענה ישירות, אך ציין כי הצבא התקשה לשכנע את ההנהגה הפוליטית להתחיל במבצע קרקעי ולא להסתפק במבצעי אוויר בלבד. הוא טען כי ללא לחץ צבאי משמעותי, השבת החטופים לא הייתה אפשרית.

במקביל, הלוי הודה בטעויות, כולל הריגת חטופים על ידי פצצות ישראליות, והדגיש כי הדבר היה בלתי מכוון. הוא ציין כי הצבא שיפר במהירות את יכולותיו לאיתור מדויק של חטופים כדי למנוע מקרים כאלה.

הכנס בנושא המאבק באנטישמיות מתקיים זו השנה השלישית במוזיאון למורשת יהודית בניו יורק, בראשות נשיאת "שערי חוק", עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. בכנס משתתפים עשרות ארגונים פרו-ישראליים, מנהיגים יהודיים, בלוגרים אמריקאים, מומחי מדיניות חוץ וביטחון, משפטנים וחוקרים בינלאומיים. דרשן-לייטנר אמרה כי המאבק על קיומה של ישראל והעם היהודי יצא מגבולות שדה הקרב, וכי אנטישמיות ושנאה לישראל מוזנות ממימון עצום ומשתמשות בבינה מלאכותית, רשתות חברתיות ומערכות משפט בינלאומיות. היא קראה לאחד מאמצים של משפטנים, דיפלומטים, חוקרים ומומחי טכנולוגיה, לעבור מהגנה להתקפה ולדרוש מחיר גבוה מהפועלים לשלול מישראלים את הזכות לחיים בטוחים בארצם.