הקיבוצים חיבקו את התיקון שנועד להגדיל ולצופף אותם. האם הוא הפך מברכה לקללה?

בכנס צמיחת הקיבוצים, שנערך בשיתוף גלובס, בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית, עלה כי תיקון 5 לתמ"א 35, שאמור לאפשר גידול וצפיפות בקיבוצים על ידי ביטול מגבלת יחידות דיור, הפך מברכה לקללה. עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, טען כי המדינה, שביקשה מהקיבוצים לגדול ולהתגוון, נבהלה מההחלטה שלה ומטרפדת אותה באמצעות אותיות קטנות. לדבריו, התוכניות נוקשות מדי ואינן מאפשרות לכל קיבוץ לקבל החלטות לגבי אופיו.

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, השיב כי התוכנית מקדמת את מטרות הגידול והצפיפות, אך המדינה אינה יכולה לאפשר לכל קיבוץ או מושב ליצור תוכנית פרטנית, וכי יש צורך באיזון בין צפיפות לשיקולים נוספים. מזכ"ל התנועה הקיבוצית ויו"ר הקיבוץ הדתי שלחו מכתב בו נכתב כי התיקון הפך מכלי ראוי לפיתוח לכלי עוין, נוקשה ובירוקרטי שיקפיא את פיתוח הקיבוצים.

דרורי הסביר כי הקיבוצים בירכו על התיקון בתחילה, שכן הוא אפשר גידול והגדלת מספר היחידות, אך המדינה החלה לכרסם בו על ידי קביעת תקרה למספר היחידות והקטנתה, וספירת יחידות קטנות באופן זהה לגדולות. הוא הוסיף כי התוכנית אינה ניתנת ליישום כיום, ועדיף להישאר במצב הקיים. אלמליח עודד את הקיבוצים לבנות דיוריות, אך דרורי הסביר כי המודל הקיבוצי שונה וכולל דירות קטנות למשפחות קטנות, דבר שהתוכנית לא מאפשרת כראוי.

האדריכלית עידית שכנאי-רן הדגישה את הצורך להתחשב בצרכים הייחודיים של כל קיבוץ, וכי ההחלטה על גודל הקיבוץ היא חברתית וערכית ולא טכנית. היא ציינה כי הקיבוצים הוקמו במודל חברתי ואדריכלי חדשני, וכי צפיפות מאפשרת חשיבה על סוגי מגורים חדשים. תומר גרינשפון מבנק דיסקונט הצהיר כי הבנק ימשיך לממן בנייה בקיבוצים למרות חוסר הוודאות, וכי הם פועלים למצוא פתרונות ולא להערים קשיים.