קרב משפטי גורלי: האם מותר לפטר מילואימניק ולבקש אישור בדיעבד?
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
בית הדין הארצי לעבודה ידון בשאלה האם מעסיק יכול לפטר עובד מילואים ללא היתר מראש ולבקש אישור בדיעבד. הדיון נוגע לחברת "סינקופה 2002" מעזה ולעידן זוהר, עובד ששירת מילואים ארוכים. החברה טוענת כי החוק אינו אוסר היתר בדיעבד, בעוד העובד חושש שהדבר יפגע בהגנתם של משרתי מילואים. פרקליטות המדינה ביקשה ארכה לבחינת עמדתה בנושא בעל ההשלכות הרוחביות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בית הדין הארצי לעבודה ידון בשאלה האם מותר לפטר מילואימניק ללא היתר מראש ולבקש אישור בדיעבד.
- החברה "סינקופה 2002" טוענת כי החוק אינו אוסר היתר פיטורים בדיעבד, בניגוד לעמדת העובד.
- החוק אוסר פיטורי מילואימניקים ללא היתר מוועדת התעסוקה, שניתן רק אם הפיטורים אינם קשורים לשירות.
- החברה טוענת כי לא ידעה על שירות המילואים של העובד בזמן הפיטורים.
- פרקליטות המדינה ביקשה ארכה לבחינת עמדתה בנושא בעל השלכות רוחביות על שוק העבודה.
- הדיון עשוי לשנות את כללי המשחק בשוק העבודה ולהשפיע על ביטחונם התעסוקתי של מאות אלפי משרתי מילואים.
בית הדין הארצי לעבודה ידון בערעור שעשוי לשנות את כללי הפיטורים של משרתי מילואים. בליבת הדיון עומדת השאלה האם מעסיק שפיטר עובד בתקופה מוגנת ללא אישור מראש מוועדת התעסוקה, רשאי לבקש אישור בדיעבד חודשים לאחר הפיטורים.
התיק נוגע לחברת "סינקופה 2002" מכפר עזה, שחלק מעובדיה נרצחו או נחטפו ב־7 באוקטובר, ולעידן זוהר, עובד בחברה ששירת קרוב ל־500 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה. החברה טוענת כי חסימת בקשת היתר בדיעבד מותירה מעסיקים ללא פתרון, בעוד העובד, המיוצג על ידי עורכי הדין גיל דקל וחן זילבר, מזהיר כי אישור כזה יעקר את ההגנה החוקית על משרתים.
החוק אוסר על פיטורי משרתי מילואים ללא היתר מוועדת התעסוקה, שניתן רק אם הפיטורים אינם קשורים לשירות וקיימים טעמים מיוחדים. התפיסה הרווחת היא שנדרש היתר מראש, אך "סינקופה" טוענת כי החוק אינו אוסר זאת במפורש וכי לוועדה סמכות לדון בבקשות בדיעבד.
סיום העסקתו של זוהר בחברה בסוף 2025 התרחש על רקע שינוי ארגוני ומינוי מנכ"ל חדש, חנן טובול. לטענת החברה, הפרידה הייתה בהסכמה, אך זוהר טוען כי הובטח לו תפקיד חלופי רק כדי "להרדים" אותו, וכי מדובר בפיטורים חד־צדדיים בשל שירות המילואים. החברה טוענת כי לא ידעה על שירות המילואים של זוהר בדצמבר 2025, אך בית הדין האזורי דחה את ערעורה וקבע כי מתן היתר רטרואקטיבי ירוקן מתוכן את הגנת המחוקק.
החברה ערערה לבית הדין הארצי, בטענה שהחוק אינו אוסר במפורש היתר בדיעבד, וכי היו מקרים בעבר שבהם ניתנו היתרים כאלה בהסכמת הצדדים. עורכי דינו של זוהר טוענים כי יש לחזק את ההגנה על משרתים ולהימנע מפיטורים חד־צדדיים ללא היתר.
בינתיים, פרקליטות המדינה ביקשה ארכה של 45 יום לבחינת עמדתה בנושא, בעקבות בקשת עורכי דינו של זוהר לזמן את היועצת המשפטית לממשלה לדיון, בשל ההשלכות הרוחביות על שוק העבודה. החברה התנגדה לארכה, והשופטת הורתה לה לנמק את התנגדותה.
מוזכרים