נתניהו ניצב בפני שלושה תרחישים פוליטיים לאחר הבחירות

תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 הציבו את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני דילמה פוליטית מורכבת, כאשר בלוק הימין אינו מחזיק ברוב הדרוש להקמת ממשלה. כעת נבחנים שלושה תרחישים מרכזיים, שכל אחד מהם עשוי לשנות באופן משמעותי את המפה הפוליטית.

התרחיש הראשון כולל הסכם רוטציה בין נתניהו לפוליטיקאי גדי איזנקוט. במסגרת זו, השניים יכהנו לסירוגין כראש ממשלה. הצעה דומה נדונה עוד לפני הבחירות, בהשתתפות הנשיא יצחק הרצוג, אז נשקלה אפשרות שנתניהו יכהן ראשון ואז יעביר את התפקיד לשותפו. עם זאת, תנאים כמו חנינה לנתניהו ועזיבתו הפוליטית, שהועלו אז, אינם רלוונטיים כעת. מקורבים לנתניהו טוענים כי הוא אינו רואה בהליכים המשפטיים נגדו מכשול, ואף סבור שהם עשויים להועיל לו. ההסכם המעודכן יתמקד בהבטחת העברת השלטון במועד שנקבע, תוך למידה מניסיונו הקואליציוני הקודם של נתניהו עם בני גנץ, שהסתיים בפירוק הממשלה על רקע חילוקי דעות בנוגע לתקציב.

התרחיש השני הוא קיום בחירות חוזרות. תרחיש זה עשוי להפוך לבלתי נמנע אם אף מועמד לא יצליח להרכיב קואליציה במועדים הקבועים בחוק. עם זאת, בחירות נוספות אינן מבטיחות פתרון למשבר הפוליטי, וייתכן כי יחזרו על תוצאות הבחירות הנוכחיות. גם אם בלוק הימין יזכה לתמיכה מוגברת, הוא עדיין עשוי שלא להגיע לרוב הנדרש של 61 מנדטים. מצב זה עלול להוביל להמשך הקיפאון הפוליטי, בדומה לתקופה בה נערכו חמש מערכות בחירות בישראל. בנוסף, קיים חשש מעייפות ציבורית מהמרוץ הפוליטי המתמשך, כאשר מפלגות נוטות להשתמש באסטרטגיות מוכרות.

התרחיש השלישי מתייחס לאפשרות של הקמת ממשלת אחדות לאומית במקרה של הסלמה ביטחונית חמורה. במצב כזה, מחלוקות פוליטיות עשויות להידחק הצידה לטובת התמודדות עם איום חיצוני. התרחיש אינו צופה הסלמה כאירוע ודאי, אך מציין כי איום ביטחוני משמעותי עשוי לאלץ מפלגות לשקול מחדש את התחייבויותיהן הקואליציוניות. הקמת ממשלת אחדות תדרוש פשרות משמעותיות בין המחנות הפוליטיים השונים.

בנוסף, נבחנת האפשרות להקמת קואליציה חלופית ללא נתניהו, אך היא נתקלת בקשיים אידיאולוגיים בין מפלגות שמאל, ערביות ואולטרה-אורתודוקסיות. לפיכך, האפשרויות המרכזיות שנותרו הן הסכם רוטציה, בחירות חוזרות או ממשלת אחדות רחבה על רקע משבר ביטחוני. כל תרחיש טומן בחובו סיכונים פוליטיים משלו ואינו מבטיח פתרון מהיר למצב.