גל מחאות בצרפת וגרמניה: עימותים ואנטישמיות

גל מחאות המוניות שטף את צרפת וגרמניה, כאשר המשתתפים הביעו זעם על עליית יוקר המחיה, מדיניות הממשלה וחלוקת תקציבים. המחאות התרחבו במהירות מעבר לדרישות כלכליות בלבד. בצרפת, בליון, קבוצות רדיקליות דרסו ושרפו דגלי ישראל וארה"ב תוך קריאות אנטי-ישראליות. בבורדו, מפגינים הרסו פסל בדמות ראשו של הנשיא עמנואל מקרון, שמולא בכסף מזויף. משרד הפנים הצרפתי דיווח כי כ-320 אלף איש יצאו לרחובות ברחבי צרפת, מתוכם כ-70 אלף בפריז. בבירה, סטודנטים, תלמידי תיכון ותנועת "האפודים הצהובים" הצטרפו לשביתות של איגודים מקצועיים. צעירים חסמו כבישים במחאה על מחירי הדלק הגבוהים ודרשו להפנות תקציבי ביטחון למימון מוסדות חינוך. בפריז, שוטר נפצע לאחר שנזרקה לעברו בקבוק תבערה. כ-70 אלף שוטרים וז'נדרמים גויסו ברחבי המדינה לשמירה על הסדר.

במקביל, גל מחאות פקד את גרמניה, שם פעילים מתנועת הנוער "Gen Z regelt" דרשו את התפטרותו המיידית של הקנצלר פרידריך מרץ. ההפגנה הגדולה ביותר נערכה בברלין ליד שער ברנדנבורג, ומשכה כחמשת אלפים איש. המפגינים נשאו שלטים נגד הממשלה, דגלי גרמניה המזרחית וסמלים של קבוצות שמאל רדיקלי. הפגנות דומות התקיימו גם בשטוטגרט, הנובר, ארפורט ורוסטוק. המשתתפים טענו שהממשלה מתעלמת מהדור החדש ודרשו להקפיא הוצאות צבאיות, לבטל את החזרה לשירות חובה ולהפנות כספים לנושאי אקלים ורווחה.

בהמבורג, הפגנת נוער הסתיימה בעימות אלים. משתתפים רדיקליים במסכות הקימו מחסומים על הכביש, הציתו אותם והחלו להשליך אבנים וזיקוקים על המשטרה, שהגיבה באמצעות מכת"זיות וגז מדמיע. דיווחים מברלין העריכו כי כ-10,000 משתתפים היו אלימים וחיפשו עימותים.