האופוזיציה בישראל שוקלת: החלפת נתניהו ללא בחירות חדשות

לאחר הבחירות האחרונות לכנסת, אף גוש פוליטי לא הצליח להשיג רוב המאפשר הקמת ממשלה. בעקבות כך, גורמים באופוזיציה בוחנים תרחיש חלופי להחלפת ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבלי לקיים בחירות נוספות. לפי דיווח ב"ג'רוזלם פוסט", המתבסס על דברי הפרשן הפוליטי בן כספית והעיתונאי מיכאל האוזר טוב, הרעיון הוא לאפשר לישראלים להצביע בנפרד לראש הממשלה, תוך שמירה על הרכב הכנסת הקיים.

הצורך בחיפוש אחר אלטרנטיבה לבחירות חדשות נובע מהמבוי הסתום הפוליטי. גוש נתניהו זכה ב-53 מנדטים, בעוד גוש האופוזיציה זכה ב-48 מנדטים. 19 המנדטים הנוספים הגיעו ממפלגות ערביות. למרות שלגוש האופוזיציה יש רוב פורמלי, חילוקי דעות בנוגע לשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות מונעים הקמת קואליציה יציבה. בעוד מנהיגים כמו נפתלי בנט ואביגדור ליברמן התנגדו להסתמכות על תמיכת המפלגות הערביות, מנהיג "הדמוקרטים" יאיר גולן הביע נכונות לכך. פערים אלו מקשים על האופוזיציה להרכיב קואליציה, למרות שלכאורה יש לה 67 מנדטים יחד עם המפלגות הערביות.

האפשרות של בחירות ישירות לראש הממשלה אינה חדשה בישראל. בשנת 2021, נתניהו עצמו הציע מודל דומה כאשר נתקל בקשיים בהקמת קואליציה. בעבר, בין השנים 1996 ל-2001, ישראל אף הפעילה שיטת בחירה ישירה לראשות הממשלה. בבחירות אלו ניצחו בנימין נתניהו (1996), אהוד ברק (1999) ואריאל שרון (2001). לאחר מכן, המדינה חזרה למודל הפרלמנטרי הנוכחי, בו הבוחרים מצביעים למפלגות וראש הממשלה נדרש להרכיב קואליציה בכנסת.

עם זאת, חזרה לבחירות ישירות דורשת שינויים חקיקתיים משמעותיים, כולל תיקון לחוק יסוד הממשלה. גם אם יתקיימו בחירות ישירות לראשות הממשלה, הדבר לא מבטיח קבלת אמון מהכנסת, שעדיין תצטרך לאשר את הממשלה. לכן, בחירות ישירות עשויות להכריע מי יעמוד בראש הרשות המבצעת, אך לא יפתרו את המחלוקות הפוליטיות בנוגע להרכב הממשלה ותוכניותיה.

בנוסף, בן כספית העלה אפשרות להגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות או שמונה שנים, מה שיחייב חקיקה נפרדת ועלול לעורר מחלוקות משפטיות לגבי נתניהו. נכון לעכשיו, מדובר ברעיון פוליטי בלבד, והאופוזיציה טרם הגיעה להסכמה על הרפורמה או על מועמד מטעמה לראשות הממשלה.