דווקא אייל זמיר עשוי להיות המרוויח מהמהלך של איזנקוט

הרמטכ"ל אייל זמיר עשוי להרוויח מהמהלך של גדי איזנקוט, שמוביל לבחירות 2026 ללא מלחמה. נתניהו ניסה להצית את המזרח התיכון כדי לדחות או לבלום בחירות, אך הרמטכ"ל פעל למנוע זאת. תפקיד הרמטכ"ל הוא להגן על ביטחון המדינה וחייליו, לא על שלמות הקואליציה. הדרישה של נתניהו למלחמת התשה נענתה בצעדים שפגעו בגיבוש קואליציה עתידית ופיצלו את גוש נתניהו. נתניהו התנגד למעצר תלמידי ישיבות עריקים, וראה בכך ניסיון לפגוע בגיוס חרדים.

הצבא נטל על עצמו תפקידים שלא בתחום סמכותו, כמו קמפיין גיוס לכל, כולל נשים ושימוש בטקסים דתיים. לקראת הבחירות, צה"ל ביטל תפילה באתר קדוש בגבול לבנון, שנועדה לגיבוש שבטי. מנכ"ל ישיבת ההסדר בעיר קריית שמונה ציין כי במקום זה נחתמו הסכמי אברהם המקוריים. זמיר גיבה את ההחלטה.

המאמר מתאר את הקשיים בניהול מדינה דמוקרטית עם אינטרסים מנוגדים בין הצבא לפוליטיקאים. הצבא מנהל מדיניות קטלנית לדיכוי טרור, ומתמודד עם שסעים פנימיים. זמיר מתמודד עם מחסום טקטי של מפקדי פיקודים סרוגים הנתמכים על ידי הממשלה. התוצאות של מדיניות זו הן אלימות, אכזריות וסדיזם, הנובעים מהפעילות בגדה וברצועה ומשטיפת מוח קולקטיבית.

המאמר ממשיך לתאר את הסדיזם כרוטינה של פגיעה בפלסטינים, הריסת בתים וגזל תוצרת חקלאית, המוגדרים כטיהור אתני. התעללות זו, הנתמכת על ידי רבנים וגזענים, פוגעת במותג "מדינת ישראל" והופכת אותה ל"נכס רעיל". חיילים הפכו למטרה למסע ציד עולמי, והמדינה סומנה כ"עם הרצח". זמיר נחשב בצד ה"רעים" במובן זה.

החזית הפוליטית שזמיר מתכתב איתה כוללת גנרלים לשעבר, אך הם נעדרים ניצוץ אלוקי. הבעיה של זמיר הייתה שליטה בצבא בשטח, דבר שלא עבד. החיכוך הנפיץ בנושא האיראני אפשר לנתניהו להמשיך בלחימה, מה שחייב את זמיר לתמוך פוליטית באופוזיציה. קשריו עם צבא ארה"ב אפשרו הבנות על רקע תעתועי "כן תקיפה, לא תקיפה" של טראמפ וביבי.