נתניהו ניצח, אבל אירוע אחר גנב את ההצגה של הבחירות | מיכאל קליינר

בבחירות האחרונות בישראל, שנערכו בשנת 2026, נרשמו שני מנצחים בלתי צפויים: הציבור הערבי ובנימין נתניהו, אשר תואר כקמפיינר פוליטי יוצא דופן. הכותב, מיכאל קליינר, מציין כי בחירות אלו ייזכרו בספרי הלימוד במדעי המדינה כנקודת מפנה, במיוחד בכל הנוגע לאוכלוסיות החרדית והערבית.

במגזר הערבי, ההישג האלקטורלי, שהופנה בעיקר לרשימה המשותפת ובל"ד, מעורר דאגה בשל שלילת מהותה של ישראל כמדינת העם היהודי. עם זאת, נפתחה אפשרות לגיטימית להשתלבות ערבים במפלגות הגדולות על בסיס השקפה חברתית-כלכלית, גישה חיובית ליחסי דת-מדינה, וביטוי פוליטי לישראליות של המצביע הערבי, המתמודד עם איומים דומים לאלו של שכניו היהודים.

הכותב מציע כי מפלגות הליכוד והדמוקרטים יפעלו באופן מסודר במגזר הערבי, ויפתחו אפיקים פוליטיים לציבור הערבי המעוניין להשתלב. לעומת זאת, המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, לא רק שלא גדלו אלא אף התכווצו, בניגוד לתחזיות הגידול הדמוגרפי. מצב זה משקף קונפליקט בציבור החרדי הצעיר, המתקשה להבין מדוע אחיהם בארה"ב משלבים לימודי ליבה עם אורח חיים חרדי.

קליינר סבור כי גיוס הציבור הערבי להצבעה עשוי להאיץ את סוגיית גיוס החרדים לצה"ל. הוא מציע כי במקום הסדרים לדחיית הגיוס, החרדים יציפו את הצבא במתגייסים שידאגו לאורח חייהם, בדומה לחיילי ישיבות ההסדר והכיפות הסרוגות. הדבר יחזק את הקיום היהודי ואת השותפות היהודית בארץ.

בסיום דבריו, קורא הכותב להתעלות מעל "מלחמות היהודים" ולשים בצד את הזעם והכעס, במיוחד בתקופת המלחמה. הוא מדגיש את חשיבותה של הנהגה אמיצה, כפי שהפגין בן-גוריון, ומציין כי נתניהו, על אף ניסיונו, נמצא בעמדה זו. הוא קורא להקמת ממשלה רחבה, ללא פסילות, שתתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים.