הפטרייה העמידה שמתפשטת בבתי חולים בעולם ובישראל: מה הסיכון וכיצד נלחמים בה

הפטרייה Candida auris, עמידה לתרופות ומתפשטת בבתי חולים ומוסדות טיפוליים ברחבי העולם, כולל בישראל, מעוררת דאגה רבה. בארה"ב דווח על עלייה של 50% במקרים בשנת 2023 לעומת השנה הקודמת, ועלייה של פי 10 לעומת 2019. הפטרייה מהווה סכנת חיים לחולים במצב קשה, במיוחד אם היא חודרת לזרם הדם, ושיעורי התמותה מזנים עמידים נעים בין 29% ל-62%. פרופ' רונן בן-עמי מבית החולים איכילוב, החוקר את הפטרייה מזה עשור, מסביר כי Candida auris שונה מקנדידה רגילה וגורמת לזיהומים בקרב חולים לאחר ניתוחים מורכבים, השתלות איברים ובטיפול נמרץ. הוא מציין כי ב-2014 נתקלו לראשונה בתופעה זו, כאשר אובחנו ארבעה חולים באיכילוב עם זיהום דם מהפטרייה, וב-2015 אותר מקרה דומה בבית החולים וולפסון בחולון. הפטרייה התגלתה כעמידה לתרופות נגד פטריות עיקריות והופיעה כמעט בו-זמנית ביבשות שונות, כולל ישראל וארה"ב. הפטרייה שורדת על גבי עור האדם ומועברת בקלות בין מטופלים, ומתפשטת במחלקות. שיא התחלואה נרשם בישראל בשנת 2021, עם עלייה של עשרות אחוזים, בעיקר סביב מחלקות קורונה. מאז המצב התייצב יחסית, אך עדיין קיימות התפרצויות מקומיות וריבוי נשאים במוסדות גריאטריים. בבתי חולים מנסים לאתר נשאים באמצעות בדיקות סקר כדי למנוע הדבקה. נשאות הפטרייה אינה מלווה בתסמינים, אך זיהום פעיל גורם לחום גבוה, דלקת ופגיעה במערכות הגוף, ובמקרים קשים עלול להוביל להלם ספטי. הקושי באבחון נובע מכך שלעיתים נדמה שהפטרייה נעלמה, אך היא שבה ומתגלה לאחר זמן מה. הבעיה המרכזית היא המחסור בתרופות נגד פטריות, והופעת זנים עמידים מצמצמת את אפשרויות הטיפול. עם זאת, רוב הזיהומים עדיין ניתנים לטיפול, וקיימים פיתוחים של תרופות חדשות הנמצאות בשלבי ניסוי קליני. זיהומים קלים יותר כמו פטרת הפה או העור אינם מהווים סכנה ממשית. במקרה של נשאות אצל קרוב משפחה מאושפז, מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי ולנקוט באמצעי זהירות.